כתבה מס' 164, 9 מתוך 12 כתבות אודות חבל אַוֵוירוֹן AVEYRON שבמרכז דרום-צרפת
בעקבות טיול בפֵּּרוּ, החליט השף סֶבַּסְטִיַאן בְּרָאס, להכין קינוח על בסיס פקעת ידועה: תפוח אדמה, שלובשת צורה של אריח גלי, המתקבל, לאחר עבודת קונדיטור, בצורת שכבות דקות של תפוחי אדמה, מבושלים על תבנית של...מרזבים. קרם חמאה חומה, מודגש בקרמל חמאה מלוחה, משלים את הקינוח הזה, שהפך כעת למעין חתימת ידו של השף, המפורסם לא רק בצרפת ובאירופה, אלא בכל העולם !!!
מן הראוי לציין שלשף זה, מלון-מסעדה, כמה ק"מ מזרחית מהעיירה לַאיוֹל LAGUIOLE, בעבר בעלת 3 כוכבי מישלן, וחברה ותיקה ברשת RELAIS & CHATEAUX. ובימים אלה ממש, הוא חונך מסעדה נוספת באזור אַוֵוירוֹן, בעיירה מַרְסִיַאק, בירת אזור יין ידוע.
וגם לנו יש שפית, ליאורה, שאמנם לא היתה בפרו, אך יודעת היטב להכין גוֹפְרֶטִים מתפוחי-אדמה !
החומרים:
400 גרם תפוחי אדמה, קלופים
100 גרם גבינה צהובה מגוררת
50 גרם קמח
40 גרם חמאה מומסת + 200 גרם קרם פרש
2 ביצים
מעט כמון, פפריקה, מלח ופלפל
מכשיר להכנת וופל אמריקאי
לתוספת מעל הגוֹפְרֶטִים:
בצל פרוס, גבינת עיזים רכה, רצועות פורל מעושן, שמיר ופטרוזיליה
ההכנה:
מגררים את תפוחי האדמה. סוחטים היטב. מערבבים עם הביצים, קרם פרש, גבינה מגוררת, חמאה מומסת, הקמח והתבלינים.
משהים כ-10 דקות. בינתיים מקלפים וחותכים את הבצל לפרוסות, מקמחים ואופים ב-180 מעלות עד להזהבה. מערבבים את הגבינה עם השמיר והפטרוזיליה הקצוצים.
את הבלילה עם תפוחי האדמה שמים במכשיר החם. מצקת לכל ריבוע גוֹפְרֶט. סוגרים את המכשיר ולוחצים כרגיל.
להגשה: שמים ערימת גבינת עיזים עם השמיר והפטרוזיליה, שמים מעל את הבצל המטוגן, ומקשטים עם רצועות פורל.
ליאורה'לה, אחרי מתכון כזה, וטעימתו, מגיע לך קצת תיירות. בואי ליאורה'לה, יוצאים לדרך !
PEYRE
רשימת "הכפרים היפים ביותר בצרפת" כוללת 10 כפרים באזור אַוֵוירוֹן AVEYRON, ביניהם גם הכפר פֵּייר, הבנוי על צלע הר, משובץ במערות מיסתוריות, בגדה הצפונית של הנהר טָארְן TARN, לא רחוק (רק 7 ק"מ) מגשר מִיוֹ PONT MILLAU המפורסם.
שיטוט בסימטאות הצרות של הכפר, מעוטרות באדניות ועציצים עם שיחי גרניום גדושים, כשברקע הוִיאַדוּק הגבוה ביותר בעולם, מבליטים ביתר עוז, את השילוב (או הניגוד, תלוי איך מסתכלים על זה), בין הישן והחדש.
ובמהלך השיטוט, ניתן לגלות את תנור הלחם המשותף בעבר הרחוק, אותו מדליקים מידי שנה בעת "חג הכפר", ו-2 כנסיות, האחת מוקדשת לסט. כריסטוף, והשניה, רומנסקית, שמארחת, בקיץ בעיקר, תערוכות של אמנים ואומנים, מהכפר ומחוצה לו.
ומה לעשות/לראות מלבד שיטוט בסימטאות הכפר? להלן המלצותי:
ביקור במוזיאון הוִִיאַַדוּק שבעיר מִיוֹ, המספר את סיפור הבניה של הפרוייקט !
שכירת סירת קאנו במִיוֹ MILLAU, ושיט לאורך הנהר טָארְן – מערבה, תוך שחולפים על פני הכפר פֵּייר וזוכים למבט עליו – מהנהר !
ביקור במרכז פטריית הכמהין LA MAISON DE LA TRUFFE, שכן, האזור המיוער העוטף את הכפר, עשיר ב"יהלומים שחורים" אלה !
טיול לכפר מימי הביניים קַסְטֶלְנאוֹ-פֵּגַאירוֹלְס CASTELNAU-PEGAYROLS, בו תגלו את "האדריכלות של פעם" !
ובאם אתם בסביבה, ובאם אתם חובבי גבינות, או חובבי תעשיית הגבינות, אל תחמיצו ביקור בכפר רוֹקְפוֹר-סוּר-סוֹלְזוֹן ROQUEFORT-SUR-SOULZON, בירת גבינות הרוֹקְפוֹר, למרות שאינו שייך לאזור אַוֵוירוֹן.
ROQUEFORT-SUR-SOULZON
האגדה מספרת על נער שישב יום אחד לארוחת בוקר שכללה לחם וגבינת כבשים, כשלפתע ראה מרחוק את אהובתו, עזב הכל והצטרף לחברתה. חודשים לאחר מכן, עת חזר לביתו, גילה להפתעתו שהגבינה היתה עדיין ראויה למאכל, ויתרה מכך: טעמה השתבח למרות מעטה העובש הכחול-ירקרק שכיסה אותה.
לימים נמצא הסבר הגיוני לכך: הנער גר באחת ממערות קַמְבָּלוּ CAMBALOU, שליד הכפר רוֹקְפוֹר-סוּר-סוֹלְזוֹן ROQUEFORT-SUR-SOULZON בהן קיימת לחות גבוהה וסוג של עובש שאינו קיים בשום מקום אחר בעולם, והוא שנותן לגבינה את הנימים הכחולים-ירקרקים שכה מאפיינים אותה.
גבינה זו שייכת למשפחות "הגבינות הכחולות", אך רק גבינות שהבשילו במערות כפר זה רשאיות להיקרא בשם "רוֹקְפוֹר". ואגב, בשל הביקוש הגדול לגבינה זו, העובש מיוצר כיום בתנאי מעבדה !
הקטע של המערות והגבינות מגרה ומסקרן את דמיונם של התיירים – מחד, אך גם את היזמים המקומיים – מאידך, ולפיכך, קיימים מידי יום ביומו, סיורים מודרכים מרתקים במערות היישון והאכסון של הגבינות ובחוות הגידול של הכבשים. בלשכת התיירות שבמרכז הכפר, ישמחו לתדרך אתכם ולהפנות אתכם.
אטרקציות נוספות הן שיט קיאקים וסירות קאנו לאורך 15 ק"מ בנהר אֵרוֹ HERAULT, ביקור בלב "עולם הדבורים" שבכפר סן-אפריק הסמוך, או ביקור באחת מ-2 הטירות שַׁאטוֹ דֶה לוֹמְיֵיר CHATEAU DE LAUMIERE או שַׁאטוֹ דֶה מֵלָאק CHAREAU DE MELAC שמצפון.
GROTTE DE LABEIL
אזור זה שופע מערות, ואחת מהן שמצדיקה ביקור היא מערת לַאבֵּיי, שנמצאת דרומה-מזרחה לכפר, ואשר מאפשרת ביקורים בני שעה אחת כל ביקור, בין השעות 11.00 ו-17.00, במהלכן המבקרים מהלכים לאורך נהר תת-קרקעי שמקורו עדיין לא ידוע, מואר בתאורה ייחודית, לצלילי משק המים הזורמים בו בעוצמה.
המערה שנחשפה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, עשירה בזקיפים ובנטיפים, בעלי צורות שונות ומשונות, המזכירים צורות ודמויות מעולמנו העל-קרקעי. הצבעים של הגבישים, האבנים הדולומיטיות ומגוון המישקעים מעידים על היסטוריה גיאולוגית עשירה, שכוללת אתרי קבורה, כלי קרמיקה, קישוטים, עיטורים וכלים לשימוש יום-יומי.
ספארי משפחתי אידיאלי !
