מרק פִּיסְטוּ SOUPE AU PISTOU

מרק פִּיסְטוּ, תבשיל צרפתי-פרובנסלי, במקור מהפרובנס, שמהווה ארוחה בפני עצמה, עם הרבה ירקות, שעועית ומקרוני (דומה למינסטרונה האיטלקי) שקיבל את שמו בשל טעמו הייחודי, המכיל מחית בזיליקום, שום ושמן זית. הבה ונכין לנו מרק פִּיסְטוּ ל-6 איש !

המיצרכים:

1 בצל חתוך לקוביות + 1 כרישה, החלק הלבן, חתוך לטבעות דקות

2 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות

1 תפוח אדמה גדול חתוך לקוביות

1-2 כפות שמן זית

2 קישואים, חתוכים לקוביות

2 עגבניות בשלות, חלוטות, שהוסרה מהן הקליפה, חתוכות לקוביות

1 כוס אפונת גינה + 1 כוס שעועית ירוקה (אפשר קפואה)

1 קופסת שעועית לבנה משומרת ומסוננת

8 כוסות ציר מרק עוף 

חצי כוס פטרוזיליה קצוצה 

ענף רוזמרין + ענף טימין

1/2 כפית שום כתוש 

מלח ופלפל

1 כוס פסטה מבושלת 

המיצרכים לפסטו: 

כוס עלי בזיליקום

1 שן שום 

חצי כפית מלח 

חצי כפית שמן זית 

טוחנים הכל למחית.

ההכנה: 

בסיר גדול מחממים שמן, מוסיפים בצל וכרישה להזהבה, גזרים ותפוח אדמה. מערבבים ומוסיפים קישואים ועגבניות. מוסיפים ציר מרק בטעם עוף, ענפי טימין ורוזמרין ומבשלים עד לריכוך.  

מוסיפים שעועית לבנה, שעועית ירוקה ואפונה. מתבלים במלח ופלפל, מוציאים את ענפי התיבול, מערבבים ומוסיפים את הפסטה המבושלת. 

יוצקים לקערות ומוסיפים לכל קערית כף פסטו ופרוסת באגט קלוי.

לֶה-בּוֹ-דֶה-פְּרוֹבַנְס LES BAUX DE PROVENCE הינו אחד הכפרים היפים ביותר בפרובנס ובצרפת כולה, ועדות לכך הם 1.5 מיליון מבקרים בשנה. הכפר מכותר/מעוטר בשרידי חומות טירה שנבנתה במאה ה-10, אך במערות שנחפרו ונחשפו במקום, התגלו שרידים המעידים על מגורי אנשים בתקופת הברונזה, כ-6000 שנה לפנ"הס. במאה ה-12 המקום הפך למבצר ורשם היסטוריה צבאית מפוארת של ניסיונות תקיפה רבים, שנכשלו. 

המילה בּוֹ BAUX פירושה בּוּקְסִיט (עֹפרת אלומיניום) כי באזור זה נמצאו מחצבים רבים של חומר זה שמצבוריו נתגלו בשנת 1822 נחצבו ונכרו באופן אינטנסיבי עד למיצויים בסוף המאה ה-20. 

הכפר בנוי על גבעה נישאת, חלק מרכס האַלְפִּילִים LES ALPILLES הבזלתיים, משקיפה וחולשת על המישורים שמדרום לה, בואכה הים התיכון. בשל גובהה, מורגשות בה רוחות המִיסְטְרָל הבאות מצפון ומצפון-מערב, במיוחד בעונות החורף והאביב.

לֶה בּוֹ ידועה בייצור יינות COTEAUX-DES-BAUX-EN-PROVENCE מהם 75% אדומים ועוד 25% לבנים, בתעשית שמן הזית בשל ריבוי מטעים מסביב לה, ובשל היותה רקע מרהיב ויפה לצילומי סצנות מסרטים, כמו הסרט "רוֹנִין" שצולם בה עם רוֹבֶּרְט דֶה-נֵירוֹ וזַ'אן רֵנוֹ. 

לפיכך, נייחד את החלק התיירותי בכתבה זו לכפר זה בלבד, ובראש וראשונה נמליץ לטייל בין סימטאות הכפר, חומותיו וחנויותיו הקטנות, המציעות שפע מוצרים מהאזור ונציץ בשפע הגלריות בכל פינה ופינה !

CARRIERES DE LUMIERES 

כנראה האטרקציה המושכת ביותר בכפר זה, שהוקמה כ- CATHEDRALE D'IMAGES בשנת 1976, כמופע ענק וקבוע בו מוקרנות שקופיות גדולות ובהירות על קירות האבן של מערת ענק שנחפרה בסלע בכניסה לכפר. 

אישית, זכיתי לראות שם את עבודותיהם של וִינְסֶנְט וַאן-גוֹך וגוּסְטַב קְלִימְט.

CHATEAU DES BAUX DE PROVENCE 

טירה מבוצרת שנבנתה במאה ה-10 על ראש הגבעה החולשת על סביבתה. "תור הזהב" שלה היה במאה ה-15 עד שעברה לשליטת מלכי צרפת במאה ה-16, כאשר מריבות משפחתיות ומלחמות דת הביאו לדעיכתה. 

כיום, המבקרים בה בתקופה שבין אפריל לספטמבר, יכולים ליהנות מתצוגה מרשימה של בליסטראות, כלי מצור וכלי מיגון שונים.

MUSEE DES SANTONS 

סַנְטוֹן שפירושו קדוש, הינו פסלון-בובה-דמות מיניאטורית, ומוזיאון הסַנְטוֹנִים בלֶה בּוֹ, מכיל אוספים מעניינים שונים, החל מפסלונים נפוליטניים מהמאות ה-17 וה-18 ועד לסנטונים המציגים אירועים שונים וסצינות בכנסיות של המאה ה-19. 

המבנה בו נמצא המוזיאון, נבנה בזמנו מעל חומות העיר העתיקה, נרכש על ידי קהילת הכפר בשנת 1619 ושימש ברציפות כחדר שמירה, בית משפט, בית ספר ובית עירייה מאמצע המאה ה-17 ועד לשנת 1960.

MUSEE YVES BRAYER 

אִיב בְּרַאיֵיר (1907-1990) היה צייר צרפתי הידוע בציוריו של חיי היום-יום. נולד בוֶורְסַאיי אך מיד מצא את מקומו בין אמני פריז. לאחר מלחמת העולם השניה, הירבה להסתובב בעולם בנסיון לתפוס את האור ואת הצבעים של כל מדינה. 

הפיק איורים רבים, ציורי ועיטורי קירות, שטיחי קיר, סרטים מצויירים, סטים ותלבושות לתיאטרון הצרפתי ולאופרה בפריז, אמשטרדם, ליון, בורדו, טולוז, אביניון, ניס וליון. זכה בפרסים רבים ואף היה במשך 11 שנים האוצר של מוזיאון מַרְמוֹטָן בפריז. 

מוזיאון אִיב בְּרַאיֵיר בלֶה-בּוֹ מציג כמאה מעבודותיו.

LA PORTE D'EYGUIERES  

פּוֹרְט ד'אֵייגִיֵיר, או בשמו האחר "שער המים", הינו מבנה חשוב בחומה המקיפה את לֶה-בּוֹ-דֶה-פְּרוֹבַנְס, בצידה המזרחי הפונה אל הכפר הסמוך אֵייגִיֵיר EYGUIERES, ולעמק פוֹנְטֵיין. עד שנת 1861 היתה זו הכניסה היחידה לכפר, ומכאן חשיבותה. 

ולמרות המלחמות ושיני הזמן, השער מהווה כיום שריד שמור ומוגן למרות שחלפו כאלף שנים מתקופת בנייתו.

אי אפשר לכתוב על לֶה-בּוֹ-דֶה-פְּרוֹבַנְס ולסיים את הכתבה, מבלי להתייחס למלון ולמסעדה "ל'אוּאַסְטוֹ דֶה בּוֹמַאנְיֵיר" L'OUSTAU DE BAUMANIERE שהרי שני השמות קשורים זה בזה עשרות שנים.

מלון בוטיק (21 חדרים בלבד) מפואר ויקר השוכן בעמק שממערב לכפר, בחיק הטבע, שנוסד בשנת 1945 על ידי אַנְדְרֶה טוּילְיֶיה, מי שהקים את רשת רִילֶה-אֶ-שַׁאטוֹ, ובצמוד למלון, מסעדה שהחזיקה במשך עשרות שנים ב-3 כוכבי מישלן, והיתה כמגנט לעשירים בעלי המאה, משפחות המלוכה, ספורטאים, כוכבי קולנוע -תיאטרון -טלויזיה, סלבריטאים אמנים ומוזיקאים.

כיום, נכדו זַ'אן-אַנְדְרֶה שַׁארִיאַל הינו הבעלים של המקום, ביחד עם מלון-מסעדה בסמוך, קצת פחות מפואר, בשם לֶה-קַבְּרוֹ ד'אוֹר (עֵז הזהב) LE CABRO D'OR, עם 31 חדרים, וכן של מלון-מסעדה בשם לֶה פְּרִיוּרֶה LE PRIRURE בעיירה וִוילֶנֶב-לֶז-אָבִיניוֹן שליד אָבִינְְיוֹן. סך הכל 3 בתי מלון ומסעדות ברשת רִילֶה-אֶ-שַׁאטוֹ, וכמי שהתארח וסעד בשלושתם, אוכל להצדיק את המוניטין ולהעיד על טיב השירות ועל החוויות הקולינריות. 

זַ'אן אַנְדְרֶה דאג לקדם עצמו מקצועית, למד בבית הספר למסחר בפריז והשתלם אצל ענקי הגסטרונומיה של צרפת, האחים טְרוּאַגְרוֹ TROISGROS מהעיר רוֹאַן ROANNE , אַלַן שַׁאפֶּל מהכפר מִיוֹנֵיי MIONNAY שליד לִיוֹן, והאחים הֶבֶּרְלַאן מהכפר אִילְהוֹיְזֶרְן ILLHAEUSERN שליד קוֹלְמַר באַלְזַאס. כיום, ממלכתו מעסיקה כ-200 עובדים. 

המלצה שלי: להתארח בלֶה-קַבְּרוֹ-ד'אוֹר ולסעוד, ולו גם פעם אחת, באוּאַסְטוֹ דֶה בּוֹמַאנְיֵיר.