התפיחה הזאת, הסופלה, שאנו אוהבים כל כך לקנח בה את ארוחותינו, הופיעה לעולם כבר במאה ה-15, אך רק בשלהי המאה ה-18 קיבלה את המעמד הנוכחי שלה, וכל זאת בזכות השף של אצולת פריז, מָארִי-אַנְטוּאַן קָארֶם, ממציא "המטבח העילי" HAUTE CUISINE, מי שכונה בצרפת "השף של המלכים, והמלך של השפים", ומי שכתב ספרי בישול רבים, כולל 3 כרכים של האנציקלופדיה "אמנות הבישול הצרפתי", בהם מאות מירשמים, היסטוריית הבישול הצרפתי, תכניות לעריכת שולחן האכילה והוראות לארגון המטבח.
מָארִי-אַנְטוּאַן קָארֶם לקח את הסוּפְלֶה ושדרג אותו, באמצעות כל מיני תוספות, למאפה אוורירי וקל, היכול לעלות על השולחן הן כמנה עיקרית, והן כקינוח.
סוּפְלֶה, או "תפיחה" בעברית הוא מאכל מפנק, אבל הכנתו דורשת דיוק רב ומיומנות מסויימת: אי אפשר לאלתר, הכמויות חייבות להיות מדוייקות וחום התנור מדוייק עוד יותר.
הרבה זמן נרתעתי מלהכינו, כי אני אוהבת לשנות, לגוון. ודיוק- הוא ממני והלאה ! ההכנה נעשית ממש לפני ההגשה: כאב ראש לא קטן, יצליח-לא יצליח ?
ואחר-כך צריך לאכול אותו מהר כי אחרת התפיחה מורידה ראש, צונחת ושוקעת.
כדי להכין סוּפְלֶה צריך להצטייד בכלי חרס מיוחד לסוּפְלֶה, או בכלי-חרס אישיים מיוחדים בעלי דפנות ישרות גבוהות.
בואו נכין לנו סוּפְלֶה גְרַאנְד מָארְנְיֶיה.
המיצרכים ל-6 מנות קטנות או תבנית חרס מיוחדת בנפח כ-1.5 ליטר:
נחמם את החלב בסיר קטן. בקערה נערבב 4 חלמונים עם חצי כוס מהסוכר לתערובת חלקה. נוסיף תוך כדי בחישה את הקמח. נוסיף את החלב החם לתערובת החלמונים תוך טריפה מתמדת.
נחזיר את התערובת של החלמונים-סוכר-חלב–קמח חזרה לסיר, נבשל על אש קטנה מאד תוך בחישה עד שמסמיך מאד. נוריד מהאש. נכניס לתערובת מיץ תפוזים, תוך בחישה כמובן. ונוסיף גם קליפת תפוז, ליקר וחמאה.
נשמן היטב היטב את תבנית החרס או את התבניות האישיות בחמאה. נחמם תנור ל-190 מעלות.
נקציף בקערה את 4 החלבונים עם שארית הסוכר לקצף מוצק, בהיר ויציב. נקפל את הקצף בזהירות אל תוך הקרם (חלמונים-חלב--סוכר-קמח וכו'), נקבל תערובת אחידה ונעביר אותה אל התבנית המשומנת (נתפלל שיצליח לנו...)
נכניס התבנית לתנור שחיממנו, לכ-25 דקות או עד שהסופלה ישחים קלות. נוציאו בזהירות, נבזוק עליו אבקת סוכר ונגיש מיד !
מסעדות רבות בפריז מתהדרות בסופלה שלהן, אבל הסוּפְלֶה גְרַאנְד מָארְנְיֶיה הטוב ביותר נמצא בביסטרו של פּוֹל בֶּרְט, ברחוב הנושא שם זה, הכולל גם בר יינות בצמוד. זהו הביסטרו מהטובים ביותר בפריז !
ולפיכך, נמקד את החלק התיירותי בכתבה זו, באתרים הפריזאיים שבסביבה הקרובה.
CIMETIERE DU PERE LACHAISE
בית הקברות פֶּר לַאשֶׁז קיים כבר כ-200 שנה, והוא נחשב לגדול ביותר בפריז. כ-70000 קברים מצויים בו, בעיצובים שונים, בסגנונות שונים, מחומרים שונים ובגודלים שונים.
אושיות חשובות מעולם התרבות, אמנות, ספרות, מוסיקה ופילוסופיה טמונים שם כמו גם דמויות מעולם הפוליטיקה ומאצולת פריז, לאורך השנים. ביניהם: אוסקר ויילד, פרדריק שופן, אדית פיאף, מולייר, הונורה דה-בלזאק, יוג'ן דלקרואה, מרסל פרוסט וג'ים מוריסון, סולן להקת "הדלתות" האגדית, שאל קברו קיימת עליה לרגל יום-יומית.
ATELIER DES LUMIERES
אחת האטרקציות האמנותיות הגדולות בפריז !
מוזיאון קִינֶטִי-דיגיטלי, ברובע ה-11, בו ניתן לעמוד במקום אחד, או לשבת על הרצפה, כרצונכם, והתמונות חולפות מול עיניכם, בגדלים מדהימים ובליווי פסקול. במבנה ישן שהיה פעם מפעל ליציקת פלדה, בשטח כולל של כ-3300 מ"ר, מוקרנות תמונות של שַׁאגַאל, מוֹנֶה ורֶנוּאַר על הקירות (בגובה 10 מ'), על התקרה ועל הרצפה.
התערוכות הן עונתיות, ומתחלפות. בביקורי האחרון במקום חזיתי ביצירות של גוּסְטַב קְלִימְט ("האשה בזהב") והוּנְדֶרְטְוַואסֶר.
אין ספק שזו חוויה מיוחדת, ולא רק לחובבי אמנות !
LE MUSEE DE FUMEURS
חגיגה צבעונית למעשני סיגריות, סיגרים ומקטרות !
מוזיאון פרטי, שנוסד בשנת 2001, לא גדול במיוחד, הכולל גלריה, ספריה, מוזיאון, תערוכה, צילומי פורטרטים של מפורסמים מעשנים, חנות ספרים וחנות מזכרות.
אוסף גדול של פרטי עישון, נרגילות, מצתים, מאפרות ומצגות על סוגי הצמחים עם הטעמים והארומות השונים לצרכי ייצור הטבק, דרך גידולם וההיסטוריה של הליכי הפיכתם לצרכי עישון.
