פרק ב' של נפלאות העיר בְּרִיב-לָה-גָאיַארְד שבחבל קוֹרֶז בדרום צרפת
פָרְסִידוּר הינו למעשה לחם בצורת כדורים בגודל של אגרוף, עשוי מתפוחי-אדמה, מעורב עם קצת פירה ומתובל בשום, פטרוזיליה, מלח ופלפל. מעין כופתאות קטנות ועסיסיות שמתקבלות מערבוב תפוחי-אדמה מגוררים ולא מבושלים עם פירה תפוחי-אדמה, ומבושלים במי מרק.
ישנן כמה גירסאות ללחם זה (עם כל מיני ואריינטים כמו הוספת חתיכות נקניק או בייקון) אבל כולן מאזור קוֹרֵז שבדרום צרפת, וגרסתנו, ליתר דיוק, היא גירסת נוּבִיק NEUVIC, כפר קטן מצפון-מזרח לעיר בְּרִיב-לָה-גָאיַארְד.
ליאורה'לה, איך את ממליצה לנו להכין לחם משונה זה ?
המיצרכים:
600 גרם תפוחי אדמה מגוררים וסחוטים היטב
200 גרם פירה תפוחי אדמה
250 גרם עלי מנגולד או תרד קצוצים
4 כפות קמח או קמח כוסמת
2 שיני שום קצוצות
3 כפות פטרוזיליה קצוצה
מלח ופלפל
ההכנה:
מערבבים את כל החומרים יחד. יוצרים כדורים בגודל קלמנטינה. מבשלים אותם במרק רותח וכשהכופתאות צפות מוציאים מאותם בעזרת כף מחוררת.
אפשר להשחים אותם בשמן, חמאה או שומן אחר, יחד עם עלעלי טימין טרי ולהגישם חם עם סלט ירוק.
ניתן גם להכין את המאכל הזה בסגנון אחר. לחמם מחבת משומנת ולשטח את כל התערובת, לטגן מצד אחד ולהפוך.
יש המוסיפים בשר מעושן לתערובת או כשהמאכל מוכן, מפזרים מעליו חתיכות נקניק מעושן או קתלי חזיר מטוגנות.
למדנו להכין פָרְסִידוּר, הבה נלמד את סודות ונפלאות העיר בְּרִיב וסביבתה !
LA VIEILLE VILLE DE BRIVE-LA-GAILLARD
העיר העתיקה של המבוצרת של בְּרִיב, על סבך סמטאותיה, בתי האבן והמורשת האדריכלית מהמאות ה-12, ה-15 וה-16 מתקופת הרנסנס, מאירה פנים לתייר, בפרט במסע הקניות. זהו אזור המיועד להולכי רגל, בעיקר.
מגדל אלדרמנס, מוזיאון לַאבֶּנְשׁ, בית קַאבַאנְיַאק, קוֹלֵגְיַאל סט. מַרְטִין המסווג כמונומנט היסטורי ומגדל הפעמונים שלו, וכמובן, בית העירייה, כל אלה הינם תחנות היסטוריות חשובות המהוות את הרובע הקסום הזה.
MUSEE EDMOND-MICHELET
אֶדְמוֹנְד מִישֶׁלֶה היה ממנהיגי תנועת ההתנגדות לכיבוש ולכניעה לגרמנים ולממשלת וִישִׁי במהלך מלחמת העולם ה-2, באזורי מרכז צרפת ודרומה. ויעידו על כך מוזיאונים שהוקמו להנצחת הכיבוש וההתנגדות ההירואית של לוחמי גרילה, בכל צרפת. אֶדְמוֹנְד עצמו, שרד את המלחמה ואף המשיך לקריירה פוליטית ממושכת.
ומוזיאון זה ששוכן בביתו לשעבר בעיר בְּרִיב-לָה-גָאיַיארְד, מוקדש כולו להיסטוריה של מלחמת העולם ה-2, והינו מהחשובים שבהם, כי משפחתו תרמה מסמכים שהדפיס במסגרת קמפיין ההתנגדות – מחד, כמו גם כ-400 כרזות תעמולה שהודפסו ע"י ממשלת וִישִׁי וכוחות הכיבוש הגרמנים - מאידך.
CHATEAU D'EAU
מגדל המים של בְּרִיב, נבנה בשנת 1834 כדי לשאוב מים מהנהר שליד, ישירות אל מזרקות העיר, אך מיד, גם בשל גובהו, 22 מ', הפך לאחת האטרקציות של העיר ולאחד מסמליה הרבים, כי הוא זקור בסביבתו, כמגדלור, ואכן נחשב למונומנט היסטורי החל משנת 1984.
לפני מספר שנים, עיריית בְּרִיב לקחה את המקום צעד אחד קדימה, שיפצה, העבירה למראשותיו את לשכת התיירות המקומית, ובראש המגדל התקינה תצפית עגולה, אליה ניתן לטפס ולהשקיף על נוף העיר.
CANAL DES MOINES
אטרקציה תיירותית נוספת מזרחית לבְּרִיב-לָה-גָאיַיארְד, ליד הכפר אוֹבָּזִין AUBAZINE הינה "תעלת הנזירים" שנבנתה במאה ה-12 על ידי נזירים, לאורך ק"מ ומחצה, על מנת לספק מים למנזר, לבריכות ולטחנות שבו.
התעלה ששואבת את מימיה מנחל לֶה קוּאָרוֹ LE COIROUX הסמוך, שעוקפת את הצוק, ולעיתים אף חפורה בסלע, מהווה מסלול הליכה מרתק בן כשעה ומחצה, ונגישה לקהל הרחב. הפרט המעניין: עד עצם היום הזה, כ-900 שנה לאחר שנחפרה, התעלה ממשיכה להשקות חלקות אדמה בעמק, ומציגה לראווה את תושייתם של הנזירים באותה עת.
LE GOUFFRE DE PROMEYSSAC
תהום פְּרוֹמֵייזַאק התגלה בעומק של 50 מ' במעמקי האדמה, בשנת 1907, נפתח לביקורי הקהל הרחב ב-1924 ומהווה כיום את החלל המפותח הגדול ביותר בחבל פריגור, בדרום-מערב צרפת. ולא בכדי הוא מכונה "קתדרלת הקריסטל" !
הביקור במקום נמשך כ-45 דקות והינו חווייתי במיוחד, שכן הוא בליווי מוסיקלי בהתאם. ניתן להגיע רגלית לקִמְרון התת-קרקעי ולהתרשם מהנטיפים והזקיפים, אך הביקור המרשים ביותר הוא באמצעות ירידה לעומק של 50 מ', בתוך סל, כ-11 איש בכל פעם.
DISTILLERIE DENOIX
מִזְקֶקֶת דֵנוּאָה נוסדה ב-1839, מייצרת ליקרים ואפריטיפים מפירות, צמחים ואגוזים והידע שעובר מאז מדור לדור, מבטיח את שימור איכות המוצרים, ואת פיתוחם ללא שימוש בצבעי מאכל או ריחות.
5 דורות לאורך 180 שנה שהעבירו ביניהם את סודות הייצור, זהו סיפורה של המיזקקה שנותרה אחת הבודדות באזור בְּרִיב. סיור חינמי מודרך במרתפי המקום, חושף את היסטורית הליכי הייצור והסיפור המשחתי של משפחת דֵנוּאָה.
והסיור מסתיים כמובן, בטעימות ממגוון רחב של ליקרים מתפוזים, אגוזי מלך, ענבים, שוקולד, תותים, צמחים ועשבי תיבול שונים.
CHOCOLATERIE ERIC LAMY
עוד תחנה תיירותית המוגדרת כ"חובה" בעיר בְּרִיב, היא מפעל השוקולד של אֶרִיק לָאמִי ואשתו מָארִי, שהוקם בשנת 2004 והפך במהרה לאחד מסמלי העיר, בצותא עם כבד האווז, פטריות הכמהין, החרדל הסגול, הליקרים והמשקאות האלכוהולים של מִזְקָקוֹת בֶּלֶט ודֶנוּאָה.
על מנת שנבין את תשוקתו ואהבתו לשוקולד של אֶרִיק לָאמִי, חישבו על אהבתו של אייל שני שלנו, לעגבניה.
אֶרִיק הוא אמן, אמן של צורות, אמן של טעמים ואמן של ריחות. בחנות המפעל, בסדנאות ובקורסים שהוא עורך, בחלון הראוה של חנות המפעל, ואפילו ב"מעבדה הסודית" שלו, מוכן הוא לחלוק עם המבקרים את סודותיו.
זה המקום לבוא עם ילדים, שבמסגרת סדנא מיוחדת יעבדו עם שוקולדים ומרציפנים, יעצבו, יצרו ויצאו עם יצירה משלהם ותעודת דיפלומה. ח ו י ה !
LE GAVAGE DES OIES
לפני שנעסוק בנושא השנוי במחלוקת "האכלת אווזים בכפיה", חוויה אישית:
לפני שנים מספר, במסגרת התנדבותי לפעילות ב"השומר הצעיר", הוצבתי לשמירה לילה אחד, ב"חוות שמשון" של אמיר דרומי, ליד מושב כפר-אוריה. המשמרת החלה בשעה 21.00 והסתיימה ב-5.00 בבוקר שלמחרת. בבואנו למקום, היינו 3 מתנדבים, מצאנו דיר עם כ-250 ראש, 2 כלבים ו-2 אווזים.
הדיר היה שקט כל הלילה כי כל הכבשים והגדיים ישנו, 2 הכלבים היו עסוקים במרדפים ובנביחות על תנים (או שועלים) שחלפו בסביבה, ואילו אנו, ישבנו מסביב למדורה, כי בחוץ שרר קור של 3 מעלות, ברם, מידי פעם נגשנו לדיר, רק על מנת לוודא שהכל בסדר.
וכאן נתקלנו בתופעה לא מוכרת: 2 האווזים נעמדו מולנו, זקופים, מתוחים, תוקפנים וצווחנים, ובשום פנים ואופן לא אפשרו לנו להיכנס לדיר, ולו רק כדי ללמדנו, כי אווזים זה לא רק כבד אווז (פוּאָה גְרָה) אלא גם צוות שמירה מעולה ומכונת אזעקה רעשנית ויעילה.
ולענייננו, אזורי לימוזין, גרס, קרסי ופריגור שבדרום צרפת, ידועים בריבוי חוות אווזים, בפיטום ובתעשיית כבד האווז המפורסמת, אך כאמור, השנויה במחלוקת. כי המגדלים נוהגים לפטם את האווזים בכדי להגדיל את הכבד שלהם, כי כך יפיקו רווח כספי גדול יותר.
במהלך תקופת הפיטום בת שבועיים עד ארבעה שבועות (באמצעות הכנסת צינור ללוע האווז ודחיסת גרגרי תירס לקיבתו, שכן, האווז אינו לועס את מזונו אלא בולע אותו ומשאיר לקיבתו לעכלו) כבדו של האווז גדל פי עשרה !
בשל התנגדות חריפה של אגודות צער בעלי חיים בעולם כולו, האכלת אווזים בכפיה אסורה כיום, בישראל, באנגליה, בצרפת, באיטליה, במדינות סקנדינביה, בארגנטינה, בטורקיה, בשוויץ ובקליפוריה שבאר"הב.
כולי תקווה בכתבה זו, שלא אגרום נזק לחוואים מגדלי אווזים, באזור העיר בְּרִיב, שם נחשפתי לתהליך האבסת האווזים ואף צילמתי, ללא תגובת המארחים.
TURENNE
כל עוד כוחותינו במותנינו, אל לנו לוותר על ההליכה והטיפוס אל המבצר החולש על הכפר הקטן טורן, שהיה בעבר מוקד של אצולה. כי הנוף הנשקף מ-TOUR CESAR מהמאה ה-12 ומ-TOUR DE L'HORLOGE מהמאה ה-13, מדהים ביופיו.
ככפר ימי-ביניימי, טוּרֶן היה מקום מושבו של מחוז וִיסְקוֹנְטִי רב-השפעה, ששלט לאורך כאלף שנים באזורי לימוזין, פריגור וקרסי, ממרומי הצוק הסלעי, רבע שעה דרומית לעיר בְּרִיב.
הכפר שמר על אופיו ואת עקבות ההיסטוריה שלו, וסימטאותיו מלאים במורשת עשירה, ולא בכדי הוא מככב ברשימת "הכפרים היפים ביותר בצרפת".
