מקור שמה של עוגת בצק השמרים הזו, בצורת "בַּאבְּקֶה ", הוא מלך פולין שהיגר לצרפת ושימש כדוכס מחוז לוֹרֵן. בחצרו, יש הטוענים, הומצאה העוגה, במאה ה-18. המלך סְטַנִיסְלַאס לַשְׁצִ'ינְסְקִי היה נהנתן לא קטן. משהוגשה לו עוגת הקוּגֶלְהוֹף המסורתית של חבל אַלְזַאס-לוֹרֵן, ביקש שיצקו עליה יין מתוק כדי שלא תהיה יבשה מידי.
גירסא אחרת מייחסת את ה"בָּאבָּא אוֹ רוּם" לנִיקוֹלָא סְטוֹרֶר שהיה הפַּטִיסְיֵיר האישי של המלך לַשְׁצִ'ינְסְקִי, אשר הרטיב ביין את עוגות הבַּאבְּקֶה היבשות שהמלך לא אהב, ואף הוסיף להן זעפרן, צימוקים וקרם פַּטִיסְיֵיר. בכך הוא למעשה המציא עוגה חדשה. לימים, ייסד סְטוֹרֶר בית מאפה ברחוב מוֹנְטוֹרְגֵיי בפריז, שם החל למכור את העוגה לקהל הרחב. צאצאיו של סְטוֹרֶר המשיכו במסורת, אף הרחיקו לכת והספיגו את הבָּאבָּא ברוּם, וכך נולדה "בָּאבָּא אוֹ רוּם".
מאפיית סְטוֹרֶר קיימת עד היום ונמצאת באותה כתובת מאז 1730. בחלון הראווה שלו אפשר לראות (וגם לטעום) הרבה גירסאות של עוגה זו: מאורכת, עגולה, עם או בלי קצפת, עם פירות יבשים או טריים.
ולאחר כל הסיפור היפה על מוצאה של עוגה זו, הבה נראה כיצד ליאורה'לה שלנו מגישה לנו מתכון מושלם להכנת עוגה מיוחדת זו.
המיצרכים:
(ל-20 עוגות קטנות מומלץ לאפות בתבניות עם חור בקוטר של 8 ס"מ. (או אפשר לאפות בכוסות אספרסו חד פעמיות מנייר, אבל אז הוראות האפיה אחרות: לא הופכים אותן אלא אופים יותר זמן בכוסות, ואז כשהן מתקררות, גוזרים את שולי הכוסות ומשחררים את העוגות).
350 גרם קמח
30 גרם סוכר
1 כפית דבש
6 גרם שמרים יבשים
בזיקה קטנה של מלח
75 מ"ל מים
4 ביצים גדולות
80 גרם חמאה רכה
ההכנה:
נערבב קמח, שמרים סוכר ומלח בקערה. נוסיף ביצים, דבש ומים ונערבב כ-4 דקות. נוסיף חצי מכמות החמאה, נמשיך לערבל כ-5 דקות, נוסיף את שארית החמאה ונערבל עד שיווצר בצק צמיגי וחלק. ניתן לבצק לנוח כ-5 דקות.
נחלק בין התבניות המשומנות קלות עד לגובה של 3/4 מהתבניות, נכסה בניילון, נצמיד ונניח להתפחה לכשעה.
נסיר את הניילון ונאפה בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות כרבע שעה.
נכסה תבנית אפיה שטוחה בנייר אפיה, נוציא את העוגוניות מהתנור, נהפוך אותן על גבי נייר האפייה ונחזיר אותן להמשך אפייה של כ-עוד 10 דקות.
נקרר בטמפרטורת החדר כמה שעות.
המיצרכים להכנת הסירופ:
4 כוסות מים
350 גרם סוכר
קליפה מגוררת מחצי לימון
קליפה מגוררת מחצי תפוז
150 מ"ל רום כהה אמיתי.
בסיר בינוני מחממים את המים, הסוכר וקליפות ההדרים. מביאים לרתיחה, מסירים מהאש ומוסיפים את הרום. מערבבים. טובלים את העוגוניות במשך כ-2-3 דקות עד שכמעט יכפילו את נפחן.
מקשטים בקצפת, אפשר גם בפירות.
ומכיוון שאנו באזור לורן שבצפון-מזרח צרפת, נייחד לאזור זה את החלק התיירותי שבכתבה.
חשבתם פעם לגדל דגי פוֹרֶל בסלון ביתכם ?
דג השֶׁמֶך, או הטְרוּטָה, או כפי שאנו מכירים בשם פוֹרֶל, נחשב למעדן במטבח הצרפתי. בארץ הוא אינו כל כך פופולרי, למרות שמגדלים אותו בקיבוצי הצפון ליד נחל דן, בבריכות מיוחדות. דג עדין זה, בשרו רך וצבעו ורוד, והינו שייך למשפחת דגי הסַלְמוֹן.
ומה שמאפיין דגים אלה הוא גידולם בבריכות בהן זורמים מים טריים כל העת, בכוון אחד, ואילו הדגים נמצאים בתנועה הפוכה. קיום בית גידול שכזה, אינו פשוט, כי הוא מצריך תנועה בלתי פוסקת של מים זורמים.
ובצרפת, באזור הווֹז', ממנו נובעים נהרות ונחלים רבים, נבנו בתים היושבים על הנחלים ממש.
בביקורי בחוות פוֹרֶלִים בעמק השָׁאז'וּ VALEE DU CHAJOUX מצאתי כי הזרם העיקרי של הנחל, עובר תחת מבנה גדול, המחולק לבריכות מאורכות, בהן גדלים הדגים בגילים השונים. אבל, וכאן הקֵאץ' הגדול, הזרם המשני, עובר תחת סלון הבית שרצפתו מזכוכית, דרכו נשקפת תמונה קִינֶטִית מרהיבה שלא נפסקת לעולם: מאות דגים בתנועה מתמדת, שותקים כמו...דגים.
ועכשיו בואו ונדמיין את הסצנה הבאה: בעל החווה מזמין 3-4 זוגות חברים לדינר. יושבים בסלון, מנהלים שיחה על הא ועל דא, או אז שואל בעל הבית את אורחיו איזה דג הם רוצים ? והאורחים מצביעים, כל אחד לחוד באצבעם על הדג הנבחר. מוט וסל מרושת מעלים את הדגים הנבחרים, ומיד נשאלת השאלה: איך אתם רוצים את הדג שלכם ? האחד עונה: בחמאה, לימון ועשבי תיבול, השני רוצה ברוטב אוכמניות, השלישי מפנטז על דג עטוי בשקדים מגורדים-מקולפים, הרביעי רוצה אותו שוחה בין ערמונים, וכן הלאה.
וכמובן שכל בית גידול שכזה, הינו ספק למסעדות המיוחדות שלו, כשמנות הדגל הן הפוֹרֶל בצורות ההכנה המגוונות, כיד הדמיון של השף.
טֶנְדוֹן, המפל הגדול LES GRAND CASCADE DE TENDON
אוהבים לדשדש ברגליים במימי הנחל ?
כבר ממגרש החניה שעל כביש 11D, שבין לֶה-טוֹלִי LE THOLLYלאֶפִּינָל EPINAL, ניתן לראות את המפל הגדול במלוא תפארתו. כביש צר יורד עד לתחתית המפל, ושביל סלעי מטפס אל פסגתו.
מקבל את מימיו מנחל SCOVET, מתמזג בהמשך עם LE BARBA, ולאחר כמה ק"מ עם ה-VOLOGNE וסופו שנשפך לנהר המוֹזֶל ליד העיר אֶפִּינָל EPINAL.
זהו טיול לכל המשפחה, ובמיוחד לילדים האוהבים לדשדש במי הנחל, כי מנקודת המפל, הנחל ממשיך מערבה עד למפל הטֶנְדוֹן הקטן, והלאה. נעלי הליכה במים – מומלצות. זה המקום גם לפיקניק משפחתי.
במסעדת המלון שליד, המשקיף על המפל, ניתן ליהנות מנוף המפל וממנת הבית: דגי פוֹרֶל מוגשים ברטבים שונים ועוגת טָארְט פירות-יער, אוכמניות בר בד"כ.
חוות סֵיישִׁיLA FERME DU SAICHY
רק רגע, לא לרוץ, פָּרָה-פָּרָה !
הפרה היא ציר מרכזי באזור הווֹז', ופרנסתם של חקלאים רבים תלויה בה, כי פרה, משמעותה בשר, חלב, גבינות, עורות ומוצרי בשר כנקניקים וכו', ומטבע הדברים, באזור ירוק ושופע מים כמו הווֹז', קיימים משקי חלב רבים.
איכות העשב בגבהים האלה ושפע המים, מביאים לכך כי החקלאים שבעמק מוּנְסְטֶר MUNSTER שבגובה כ-700 מ', כבר בתחילת חודש מאי, שולפים את הפרות מהרפתות ושולחים אותן אל הפסגות והרכסים הגבוהים על מנת ללחך את העשב העשיר. ואל תזלזלו בפרה: כח הטיפוס שלה במעלה התלול של ההר, הוא בלתי נלאה, ועוד באותו יום, הן מגיעות לשטחי המרעה המגודרים מראש.
שטחים אלה אינם קבועים, ומידי פעם החוואים משנים את גבולות הגדרות המחושמלות, ומעתיקים את הפרות מגבעה לגבעה, מה שמגוון עוד יותר את תפריט העשבים שהן מלחכות. הפרות אגב, מכירות היטב את הדרך שאורכה כמה ק"מ, אך הן מונהגות בנוסף לחוואי גם ע"י 2-3 כלבים המאומנים במיוחד למטרה זו.
ב-15 באוקטובר, עם תחילת החורף והשלגים הראשונים, יורדות הפרות בחזרה לרפתותיהן שבעמק המוּנְסְטֶר, מדורבנות כמובן ע"י הכלבים, שם הן ישהו עד מאי בשנה הבאה. אך גם בגבהים של "דרך הרכסים" ה-ROUTE DES CRETES, קיימים משקי פרות רבים.
מחוץ לעיירה לָה בְּרֶס LA BRESSE, חווה קטנה, עם 24 פרות, שייכת למשפ' פּוּאָרוֹ POIROT. לא פעם ראיתיו פותח בבוקר את שער הרפת, ופונה אל כלבתו: היי קָלִי, הוציאי את הפרות למרעה !
והכלבה, שלא מכירה חריגות משיגרת המשמעת, עושה מלאכתה נאמנה: מדרבנת בנביחות, ובנשיכות קלות את רגלי הפרות, גורמת להן לצאת מהרפת ולשרך דרכן אל המרעה השופע.
החוואים מבינים היטב את הפוטנציאל התיירותי שבמשק הפרה, וחלקם פתחו שעריהם לביקורי משפחות, בתי ספר וקבוצות תיירים, ויצרו לעצמן בכך, מסלול הכנסה נכבדת נוספת.
אחת מחוות אלה, LA FERME DU SAICHYובין הגדולות שבהן, נמצאת בפאתי העיירה לָה בְּרֶס, עמוק בתוך עמק השַׁאז'וּ CHAJOUX, במרכזו זורם נחל באותו שם.
מסלול הביקורים כולל: סרט היכרות והדרכה בן כרבע שעה, סיור ברפתות, האכלת הפרות בחציר, ובאם איתרע המזל: צפיה חיה במהלך המלטה !
לילדים מזומנת חויה מיוחדת, הכוללת הנקת עגלים בבקבוקי חלב גדולים ופינת ליטוף עגלים שזה עתה נולדו. הביקור מסתיים, איך לא, בחנות החווה המוכרת שלל מוצרים מתוצרתה: חלב, גבינות מוּנְסְטֶר או תּוֹם דֶה ווֹז' TOMME DE VOSGESבשלבים שונים, נקניקים, חמאה, יוגורטים ומזכרות שונות.
מגלשות הרים בווֹז' !
ההר הוֹנֶק HOHNECK ה-3 בגובהו באזור הווֹז', רק 1363 מ', אבל חולש על סביבתו הפראית שכולה נופים קטביים: צוקים שמתרוממים וביניהם מתרוצצים הגיאיות שופעי המים והירק.
והיזמים למיניהם, לא נשארו אדישים לתנאי שטח זה, וכך הוקמו לרגלי ההוֹנֶק שני אתרים למגלשות הרים.
מגלשות קוֹל-דֶה-לָה-שְׁלוּכְטLUGE D'ETE COL DE LA SCHLUCHT
האתר נמצא במעבר הרים בשם זה, המהווה צומת ליציאה לטיולים ולהרפתקאות בכל אזור הווֹז'. 2 מסלולים בצורת תעלות, היורדים במקביל, באורך 850 מ' כ"א, מאפשרים לילדים ולהוריהם לבחון את מהירותם ותעוזתם.
בתחנה התחתונה כל אחד מקבל מגלשת עשויה מפיברגלס, ועולה עימה באמצעות רכבל כסאות (המשמש בד"כ את הגולשים בעונת הסקי לצורך עליה לפיסגת ההר).
בנקודת השיא נפרדים מהמעלית, נכנסים לתעלות, מתיישבים על המגלשות ו...קדימה לדרך !
מגלשות שְׁלִיט מַאוּנְטֵייןSCHLITTE MOUNTAIN
אתר זה נמצא בקירבת מקום לקודמו. מצומת קוֹל-דֶה-לָה-שְׁלוּכְט יש להמשיך בנסיעה מספר ק"מ בכיוון העיירה לָה בְּרֶס, והוא חלק מאתר הסקי הנקרא בֶּל הוּט BELLE HUTTE.
הגלישה כאן שונה מקודמתה. בתחנת המוצא עולים בזוגות (או יחידים) על גבי המגלשות אשר מטפסות במעלה ההר עד לפיסגתו באמצעות מסילת ברזל. שיא העליה הינו גם תחילת הגלישה המטורפת, המתבצעת ע"ג מסילה עקלתונית תלולה, החולפת בין העצים, בתוך מנהרה קטנה וחושפת את יופיו של הווֹז'.
כמובן שניתן לשלוט במהירות הגלישה באמצעות בלמים מיוחדים, אבל מי רוצה להאיט ? כולם רוצים לעוף !
