פרק שלישי מתוך חמישה המוקדשים ל"דרך היין של אלזאס"
טַארְט-אַ-ל'אוֹנְיוֹן, טארט בצל, הינו מאכל מלוח מעוטר בטבעות בצל בחמאה, שאפשר להגישו הן כמנה ראשונה והן כמנה עיקרית.
המקור הוא אזור אלזאס שבצפון-מזרח צרפת, אך גם כיום, במאה ה-21, זו קלאסיקה של כל סוגי הקייטרינג, הן בייצור עצמי והן ע"י מאפיות וקונדיטוריות, שם הוא נמכר כשהוא מוכן לחימום ו...בתיאבון !
ליאורה'לה שלנו לידי, והיא "מתה" לתת לכם מתכון מוצלח, קל ומהיר לעוגת בצל זו בגירסה פרטית שלה. קדימה, לעבודה !
המיצרכים:
תבנית עגולה 26-28 ס"מ
בצק עלים מוכן קפוא ומופשר
למילוי:
4 בצלים לבנים חתוכים לפרוסות דקות
1 כף חמאה
1 כפית שמן זית
1 כף שטוחה סוכר
1/4 כפית מלח
פלפל שחור
3 ביצים שלמות
2 חלמונים
1/4-1/2 גליל גבינת עיזים מסוג פרומעז
חצי כוס גבינה צהובה מרוסקת כמו גרוייר, טל העמק, מנצ'גו
מיכל שמנת מתוקה
מעט אבקת מוסקט
מעט טימין
מלח ופלפל שחור
חותכים ריבוע מבצק העלים ומרדדים עם מעט קמח. מרפדים תבנית עגולה בבצק המרודד כולל השוליים. מפזרים מעט פירורי לחם.
מאדים את פרוסות הבצל בחמאה ושמן זית עם סוכר ומעט מלח, תוך ערבוב עד לריכוך והשחמה קלה. על בסיס הבצק מפוררים לחתיכות גבינת פרומעז. עליה שמים את הבצל המאודה ועל הבצל מפזרים את הגבינה המגוררת.
מערבבים היטב בקערית ביצים, חלמונים, שמנת מתוקה, מלח, פלפל ומוסקט ויוצקים על הבצל והגבינה. מפזרים מעט עלי טימין ומקשטים בקצח. אופים בתנור שחומם ל-180 מעלות עד שהטארט מזהיב ותופח.
ניתן להקפיא.
בכתבות הקודמות אודות "פּוּסַאן דֶה לָה וַואנְצֶנוּ" ו"קוֹק-אוֹ-רִיזְלִינְג", התייחסתי ל"דרך היין של אלזאס". בראשונה, לקטע שבין מוֹלְסְהַיים לאֹוֹבֶּרְנֵיי, ובשניה לקטע שבין בָּאר לקִינְצְהַיים. היום נמשיך דרומה ב"דרך היין" לקטע שבין בֶּרְגְהַיים לבֶּנְוִויר.
BERGHEIM
בֶּרְגְהַיים הינה עיירה מבוצרת לחלוטין. יש בה כנסייה עתיקה ומדהימה, כמו גם מגדלים וחומות מפוארים. במאות 17-18 האוכלוסייה כולה הושמדה על ידי שתי מלחמות ומגיפה גדולה.
כדי למלא את החלל שנוצר, הוזמנו אלפי אנשים ממדינות אחרות להגר ולהשתקע בבֶּרְגְהַיים.
רוב האנשים שעלו באותה תקופה היו שוויצרים, גרמנים, הונגרים, אוסטרים או רומנים. כיום פרנסת 2130 תושביה מתבססת על תיירות, גידול כרמים המקיפים את האזור ותעשית היין.
'RIBEAVILLE
לעיירה רִיבּוֹוִילֶה עבר עשיר עם תהפוכות רבות.שרידי חומותיה מהעבר עדיין מקיפים אותה ויש בה בתים ציוריים רבים מימי הביניים, 2 כנסיות ישנות בסגנון גותי, שרידי 3 טירות מסביב לה ואפילו בית כנסת שבהיעדר מתפללים, הוסב לבית קולנוע.
ב"יער ריבּוֹֹוִילֶה" נמצאים עצי סְקְוֹויָה ענקיים, הגדולים ביותר מחוץ לאלה שבאר"הב.
כלכלת 4750 תושביה מבוססת על תיירות (2 פסטיבלים חשובים בספטמבר ובחג המולד), על גידול גפנים וייצור יין, שכן, רִיבּוֹוִילֶה נמצאת במרכז "דרך היין של אלזאס" ואף קיים בה קואופרטיב יין בשם CAVE DE RIBEAUVILLE "מערת רִיבּוֹוִילֶה" מאז שנת 1895 מהותיקים ביותר בצרפת, וכן, יש בה מפעל גדול להדפסת בדים ומפעל "קוֹרְדוֹן" לרכיבים אלקטרוניים.
HUNAWIHR
בליבה של "דרך היין של אלזאס" נחבא הכפר הוּנַאוִויר בגיא שבין הגבעות. זהו כפר אלזאסי טיפוסי ויפהפה שמצא את מקומו ב"רשימת הכפרים היפים ביותר בצרפת".
כנסיית סט. זַ'אק-לֶה-מַז'וֹר המבוצרת, משקיפה על הכפר ממרומי הגבעה, שם שימשה בעבר כדוֹנְז'וֹן, סוג של מגדל שמירה והתבצרות מפני תקיפה.
בתי הכפר מתוארכים למאות ה-16 וה-18 עם חצרות צרות הנפתחות לרחוב. מרבית 620 תושביה עוסקים בגידול הענבים ובתעשיית היין.
אך שמו של הוּנַאוִויר הולך לפניו גם בזכות "גן הפרפרים" השוכן בכניסה אליו. דמיינו לעצמכם צלילה בשמורת אלמוגים, בתוך שפע של דגים, סלעים, צורות וצבעים. זו בערך התחושה בכניסה לגן הפרפרים.
RIQUEWIHR
אחד הכפרים הבודדים באזור אלזאס שלא נפגע קשות במלחמת העולם השניה הוא רִיקֶוִויר, שהצליח לשמר את יופיו, ונראה היום כפי שנראה במאה ה-16, מה שזיכה אותו להיכנס ל"רשימת הכפרים היפים ביותר בצרפת", בדומה לשכנו הוִּנַאוִויר.
הכפר מוקף ביצורים מימי הביניים כשמעליו בגבעה, מתנוססת ומשקיפה טירה מאותה תקופה, כיום מוזיאון, ומהווה אטרקציה תיירותית בזכות הארכיטקטורה ההיסטורית שלו.
בעבר שימש הכפר כמרכז לסחר ביינות אלזאס ויינות גרמנים. כיום תעשית היין היא בעיקר מסביב לריזלינג, המהווה אחוז ניכר מתוצרת היין המקומית.
אחד מביקורי החובה באלזאס – בכלל, וברִיקֶוִויר – בפרט, הינו מוזיאון הדואר והתקשורת המכיל מימצאים מלפני מאות שנים. ח ו ב ה !
BENNWIHR
הכפר בֶּנְוִויר נהנה מאקלים מתון המתאים במיוחד לגידול גפנים ועצי פרי. מסתבר שהכפר היה מיושב כבר בתקופת האבן, בשל אדמתו הפוריה והסמיכות ל-2 הנהרות פֶכְט ווַייס.
סלילת קו הרכבת באזור אלזאס במאה ה-19 בעידן התיעוש, הבטיחה את צמיחתו הכלכלית של הכפר. במלחמת העולם הראשונה הכפר נהרס, 24 מתושביו נהרגו ורבים נפלו בשבי.
ובשנת 1944 נהרס הכפר בשנית במהלך הקרבות ב"כיס קולמר". ב-1946 הוחל בהקמתו בשנית שהושלמה ב-1959.
