כתבה מס' 157, 2 מתוך 10 כתבות אודות חבל אַוֵוירוֹן AVEYRON שבדרום-צרפת
שקדי טלה הינו מאכל בייתי-מסורתי-טיפוסי-אופייני לאזור אַוֵוירוֹן AVEYRON שבמרכז דרום-צרפת. אין בית שמאכל זה פוסח על מטבחו, מהסיבה הפשוטה: אזור זה עשיר בכרי מרעה ירוקים ומזינים, משובצים בעדרי כבשים וטלאים, למכביר.
בביקורי באזור, שאלתי את מארחי המקומיים, האם יש הבדל בין שקדי עגל ושקדי טלה, והתשובה היתה נחרצת: יש הבדלים גדולים, הן בטעם והן במרכיבי וצורת ההכנה.
חזרתי לכתבה מס' 49 מ-10 בדצמבר 2020 – ובדקתי, ואכן, הצדק עימם: מרכיבי ההכנה וההכנה עצמה שונים, ובעקבות זאת, גם הטעם.
גם ליאורה'לה שלנו יודעת את ההבדלים. הנה המתכון שלה !
החומרים:
400 גרם שקדי טלה
4 גבעולי ריבס (ירק שדומה לענפי סלרי אבל צבעו ירוק-אדום)
כמה ענפי רוזמרין
2 כפות דבש
כמה זרעי הֵל
כף שמן זית
כף חמאה
מלח ופלפל
ההכנה:
משרים את שקדי הטלה כשעתיים בקערת מים קרים, עם מעט חומץ. מחליפים את המים כמה פעמים, עד שהשקדים נעשים לבנים.
בסיר מים מרתיחים אותם כ-5 דקות, ומעבירים לקרים. מייבשים ומקלפים בעדינות את הקליפות הקטנות. חותכים לחתיכות, ממליחים ומפלפלים.
מחממים מחבת עם השמן ומשחימים את שקדי הטלה, על אש גדולה.
את גבעולי הריבס קולפים וחותכים לחתיכות ומרתיחים אותם במים כמה דקות ומייבשים. מחממים מחבת עם חמאה ומשחימים בה את חתיכות הריבס. מוסיפים דבש, הֵל ורוזמרין, ומבשלים עוד דקותיים.
מוציאים את גרגרי ההֵל והרוזמרין.
להגשה: מניחים את שקדי הטלה על מצע אורז לבן, ומוסיפים את הריבס, החמאה והדבש מעל.
ולאחר שלמדנו על ההבדלים בין שקדי עגל ושקדי טלה, ולאחר שלמדנו כיצד להכין את אלה, כמו גם את אלה, הגיעה העת ליהנות מקצת תיירות !
SAUVETERRE-DE-ROUERGUE
בין הערים הגדולות רוֹדֶז RODEZ לאַלְבִּי ALBI, מונח לו "חבל ארץ של 100 עמקים" בשם סֶגָלָה SEGALA, ובמרכזו הכפר סֶאוֶוטֶר-דֶה-רוֹאֶרְג, המככב ברשימת "הכפרים היפים ביותר בצרפת", שנוסד בשנת 1281, ובאופן יוצא מן הכלל, משתלבים בו עבר, הווה ועתיד.
סביבת טבע נדיב, חקלאות עתירת טכנולוגיות חדישות, אדריכלות ימי-ביניימית, שימור מסורות וחדשנות יצירתית, מתמזגים זה בזה, ומצדיקים את שמו של המקום.
דומה שהכפר בנוי כולו סביב כיכר מרכזית, 60 על 40 מ', עם ארקדות מקורות ב-4 כנפותיה, שזורות במסעדות וחנויות מזכרות. וכיכר זו הינה מרכז החיים של הכפר וסביבתו, בה מתקיימים, בקיץ בעיקר, אירועים רבים כפסטיבל סט. כריסטוף - ביולי, פסטיבל קול ופסטיבל אור - באוגוסט, עצרת "1000 העמקים" – בספטמבר, פסטיבל הערמונים ופסטיבל מוזיקת רגאיי – באוקטובר.
הכפר בן 720 התושבים, נודע גם בשל מפעל הסכינים שלו LE COUTEAU DE SAUVETERRE, (עם עלה של מַרְוָוה טבוע בו, סמלו של הכפר),המהווה מתחרה רציני ביותר למפעלי הסכינים בעיירה לַאיוֹל LAGUIOLE, שמצפון.
בבואי לתכנן לינה בכפר או בסביבתו, נפלו עיניי על מנזר אחיות ישן, שהפך לאחרונה למקום אירוח בעל 4 חדרים בלבד, בצמוד לכנסיה שבכפר הקטן הסמוך ז'וּאֶלְס JOUELS.
LE COUVENT DE JOUELS
בעלי המקום, זוג מקסים, ילידי העיר אֶפִּינָל EPINAL שבאזור לוֹרֵיין שבצפון-מזרח צרפת, שהתאהבו במקום, והעתיקו לכאן את חייהם ועיסוקם.
הבעל קידם את פנינו, עת עסק בגינה ובבריכה שבחזית הבניין, שסימן ההיכר שלו הינו הצבע האדום החזק והבולט של גדר החזית ותריסי החלונות. קפה עם עוגיות על שפת הבריכה, בשעת הדמדומים של אחר הצהריים המאוחר, בחברת הזוג המקסים הזה, היוו חלק נעים ביותר מתחילת שהותנו במקום זה.
כל חדר שונה, אבל בכל פינה מורגש הטאצ' של בעלת המקום, אישה חיננית, שמארחת מכל הלב.
ארוחת ערב מוגשת בד"כ בתיאום מראש, כוללת מאכלים מסורתיים מתוצרת מקומית, ומחירה 25 יורו לאדם. אך מאחר ולא סכמנו זאת מראש, הופנינו על ידם לכפר הסמוך בָּרָקְוִויל BARAQUEVILLE, למסעדת L'AGRICULTURE, בה נהנינו משקדי הטלה, מהאָלִיגוֹ (מאכל מקומי-מסורתי העשוי מעיסה של תפוחי-אדמה, גבינה ושוּם) ומגבינת קַמְבּוֹלַזֶט CAMBOULAZET, מ-FROMAGERIE MAZARS, מַגְבֵּנָה ידועה מהכפר הסמוך, הנושא אותו שם.
ובשעת בוקר, עת נפתח החלון, נשקף לעינינו נוף מדהים של העמק הסמוך, על שלל גווני הירוק שבו, משובץ בעדרי פרות וכבשים. לו ידענו מראש, היינו בונים על חופשה בת כמה ימים במקום קסום זה.
למתעניינים, מחיר לינה בחדר + ארוחת בוקר עשירה, -.90 יורו. ביולי-אוגוסט -.100 יורו.
