כתבה מס' 162, 7 מתוך 12 כתבות אודות חבל אַוֵוירוֹן AVEYRON שבמרכז דרום-צרפת
באזור אַוֵוירוֹן שבמרכז דרום צרפת, מספר חבלי-ארץ כמו סֶגָלָה, רוּאֶרְג, אוֹבְּרָאק, קוֹאס ועוד, ולכל חבל-ארץ שכזה, יש את המאכלים המאפיינים אותו, ומְבַדְלים אותו משכניו.
וכך גם לגבי הכפרים והעיירות שעל גדת הנהר לוֹט, שאחד ממאכליהם היותר מסורתיים הינו האֶסְטוֹפִינָאד, העשוי מתפוחי-אדמה, ירקות ודג בַּקָלָה מיובש, מיובא מנורבגיה, שאנשי סירות מבּוֹרְדוֹ, בעבר הרחוק, עת הפליגו במעלה הנהר, הביאו אותם למאכל לתושבי העמק.
ולליאורה'לה שלנו, לא מנורבגיה ולא מגדת הנהר לוֹט, יש מתכון מנצח לאֶֶֶסְטוֹפִינָאד !
לדג הבקלה המיובש יש טעם מעט אחר מאשר לבקלה טריה. הוא מוצק יותר ומעט יבש. ולכן, חייבים לטפל בו לפני שמתחילים בבישול. יש להשרות אותו במים למשך 24 שעות, לשמור במקרר, ולהחליף מים כל 4 שעות.
המיצרכים:
3/4 קילו דגי בקלה מיובשים, מושרים במים קרים במקרר, שמחליפים כל 4-5 שעות
5 כפות שמן זית
4 בצלים חתוכים לקוביות גדולות
1 בצל סגול חתוך לקוביות
5 פלפלים מכל הצבעים חתוכים לקוביות
6-7 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות
4 שיני שום
1 גזר פרוס
3 עגבניות מקולפות, חתוכות לרבעים
כף פפריקה מתוקה ומעט כורכום
מלח ופלפל
3 כפות מחית עגבניות
פטרוזיליה ובצל ירוק להגשה
ההכנה:
מוציאים את הבקלה מהמקרר. שופכים את המים. שמים במסננת ומייבשים.
בסיר סוטאז' גדול, מזהיבים בשמן זית את הבצלים, לאחר כ-5 דקות מוסיפים את הפלפלים, שום וגזר. מטגנים כ-3 דקות, מוסיפים את העגבניות ואת תפוחי האדמה ומערבבים.
שמים פפריקה, כורכום, מלח ופלפל. מוזגים מים עד לגובה הירקות. מוסיפים 3 כפות מחית עגבניות מרוסקות ומתקנים תיבול.
מבשלים עד לכמעט ריכוך של תפוחי האדמה. אם אין מספיק רוטב, מוסיפים מים ועוד מחית עגבניות – וטועמים.
חותכים את הבקלה לחצי ומניחים מעל התבשיל. בעזרת כף מרטיבים את הדגים מתוך הרוטב שבסיר.
מכסים את הסיר ומבשלים על אש מאד נמוכה כחצי שעה או עד לריכוך הדגים.
מגישים עם בצל ירוק קצוץ ופטרוזיליה מעל התבשיל.
אֶסְטוֹפִינָאד טוב להרגעת התיאבון, ומשהכנו וטעמנו, הגיעה העת לתיירות באזור הנהר לוֹט !
ST.- COME-D'OLT
כפר מעגלי, ששמר על אופיו הימי-ביניימי, כשבלב של המרכז, אחוזת סִירְס-דה-קְלֵמוֹנְט אשר נבנתה במאה ה-12, ולה 3 שערי כניסה מבוצרים, וממנה מתנשאים 2 מגדלים גבוהים מרשימים שנבנו במאה ה-14 (ראה/י בתמונה).
סט.-קוֹם-ד'אוֹל, נמצאת על דרך הצליינים, כתחנת עצירה בין סט.-צֶ'לִי-ד'אוֹבְּרָאק לאֶסְפָּיוֹן, ומשום כך יש להזכיר, בנוסף, 2 מונומנטים היסטוריים חשובים שנמצאים במרכזה: טירת קַסְטֶלְנאוֹ, שכיום מהווה מעין מוזיאון אך בעבר שימשה כהוספיס מארח לצליינים, ו"קַפֶּלַת החוזרים בתשובה" CHAPELLE DES PENITENTS שנבנתה במאה ה-14.
ומהאחוזה – לכנסיה, שעל גגה מתנוסס צריח מעוות, שניבנה במאה ה-16 בסגנון גותי, ושאין כמוהו בכל צרפת !
שימור המירקם האורבני-ארכיטקטוני של הכפר, בתוספת מיקומו על גדת נהר הלוט, היקנו לו מקום של כבוד ברשימת "הכפרים היפים של צרפת".
ואגב הנהר, שוחרי ספורט המים, ישמחו לגלות כי ניתן לחתור בסירות קאנו או בקאייאקים ולגלות את יופיו של עמק הנהר, כאשר ההתחלה היא בכפר סט.-אוּלָלִי-ד'אוֹל והסיום באֶסְפָּיוֹן.
ומזוית מאד אישית: הגענו לכפר בשעת צהריים, מצאנו חניה במעגל הפנימי (אמצע מאי), ובפיצריה שבמקום, התכבדנו בפיצה, שבמרכזה נחה כיכר קטנה של גבינת קַמֶמְבֵּר. מעניין !
TROU DE BOZOULS
תופעת טבע מרתקת ומסקרנת !
תארו לעצמכם עיירה, שקניון עמוק ופתלתל חוצה אותה לשניים, ללא גשרים, שבקרקעיתו זורם נהר, בעומק 100 מ', דוֹרְדוֹ DOURDOU שמו במקרה שלנו, שחולף על פני הצד הדרומי-מערבי של העיירה, וממשיך מערבה, עד שנשפך בסוף דרכו, אל נהר הלוֹט, לא רחוק מקוֹנְק CONQUES.
החנינו את רכבנו בצד הצפוני של העיירה, ולאורך הטיילת הצפונית-מזרחית, משובצת כולה במסעדות ובתי קפה עם מרפסות הפונות אל הנוף, שמנו פעמינו אל קצֵהָ הדרומי, ממנו השתלשלה סימטה צרה אל תחתית העמק.
הנוף ממול – מדהים ! והמבט מלמעלה אל התהום שלמטה – מסחרר ! הירידה קשה, כי האספלט חלקלק כתוצאה ממי-גשמים שירדו שעה קלה קודם לכן, ויש לעשות זאת ב"הילוך ראשון", או להפעיל את ה"ברקסים", דהיינו, את שרירי הרגליים. ואני אומר לעצמי: " את שאנו יורדים – נצטרך לעלות בדרכנו חזרה לרכב ! וואו !"
וככל שאנו יורדים יותר אל תחתית הקניון, גובר רעש מפל המים שבתחתיתו. והדרך למטה מתפתלת, כשמשני צידיה בתי מגורים, עם מרפסות הפונות אל הנוף המדהים, פה ושם גם בריכות שחיה קטנות ובוסתני פרי.
ובמבט כלפי מעלה, אל השלוחה הסלעית שממול, המוגנת מכל עבר באמצעות הקניון, מתגלה לעינינו טירה יפה, שנבנתה, כך גילינו, במאה ה-9, והיתה רכושו של הרוזן מרוֹדֶז, העיר הגדולה הסמוכה, ולצידה כנסיית סט. פָאוּסְט.
ובהגיענו למטה – הפתעה ! הסימטה בה ירדנו הופכת לרחבה די גדולה, ממנה עולה כביש שעוקף את העיירה ומטפס לאורך הקניון, עד שמגיע לכניסה הדרומית שלה ! לו רק ידענו !
העלייה חזרה היתה קשה-תלולה-מייגעת, שדרשה מאתנו מספר תחנות למנוחה. וכשהגענו לבסוף אל הטיילת, גילינו בה כיכר מרכזית, שופעת ספסלים ופינות ישיבה, אשר צופה אל הנוף הפתוח, בה ניתן להתרווח ולנוח, וללגום מקפוצ'ינו טעים.
היה קצת קשה – אך היה גם מעניין ומרתק !
וכמו מקומות יפים אחרים בצרפת, גם ה"קניון של בּוֹזוּל" צד את עיניהם של מפיקי סידרת הטלויזיה ברשת קַאנַאל+, שהחליטו כי הוא ראוי לשמש תפאורה נאה ל"מֵסְיֵיה סְפַּייד" בכיכובו של קְלַייב אוֹוֶן.
ולא נסיים לפני שנציין את המקום כזירת פעלולים של פִילִיפְּ פֶּטִיט, סופר וטייס לשעבר, שמגיל 16 החל להופיע בפומבי, בהליכה על חבל דק, ושבמסעותיו בכל העולם, לא פסח על ה"טְרוּ דֶה בּוֹזוּל", וחצה אותו, בהליכה על חבל.
אוף, כמה הייתי רוצה להיות ציפור במעמד מפחיד זה !
