טוענים רבים יש למאכל הזה, החל מהאיטלקים המתעקשים כי הוא הגיע לצרפת במאה ה-16 בתקופת קתרין דה-מדיצ'י, דרך הספרדים מאזור סביליה, וכלה בתושבי אזור בֶּרְן BEARN ממערב לעיר הגדולה פּאוֹ PAU, שבדרום-מערב צרפת.
אך כולם מסכימים שמי שנתן לו את מתכונו הנוכחי הוא השף רֵנֶה לֶסֶר, שהביא אותו ממקום הולדתו באזור בֶּרְן BEARN למסעדתו המפורסמת בפריז, בשנת 1945, ולפיכך נייחס מאכל זה לעיר פריז.
ולאחר שטעמנו מאכל זה במספר מסעדות פריזאיות המתמחות בהכנתו, פסקנו סופית, כי דוקא במסעדה הקטנה והצנועה LE PETIT CANARDשברובע ה-9, הוגשה לנו המנה המושלמת.
מסעדת לה פטיט קאנאר
איור: ליאורה קרן
הבה ונראה מה חושבת ליאורה שלנו על המאכל, ואיך היא מציעה לנו להכינו !
בשר הברווז נתפס בארץ כבשר קשה ויבש אבל טיפול ובישול נכונים הופכים אותו למעדן. בצרפת, לא מעט מסעדות מתמחות בבישול ברווזים והמתכון הצרפתי הנחשב ביותר הוא ברווז בתפוזים.
המיצרכים:
4 שוקי ברוז
לרוטב:
תרכיז תפוזים קפוא (שהופשר) של פריגת
רבע כוס מים
1 כף דבש
2 שיני שום כתוש טרי
מלח ופלפל
פרוסות תפוז או גרידת קליפת תפוז
ההכנה:
חורצים את עור הברווז בעדינות ומעבירים לקדרה חסינת אש. מחממים את התנור ל-200 מעלות ומכניסים את השוקיים לתבנית כשהעור כלפי מעלה. מכסים בנייר כסף ואופים כך את השוקיים כשעה- שעה ורבע.
מסירים את נייר הכסף, ואוספים את השומן (שומרים או זורקים...) מערבבים היטב את התרכיז, המים, הדבש, שום ,מלח ופלפל.
מורידים את חום התנור ל-180 מעלות. יוצקים את הרוטב על שוקי הברווז. אפשר לשים ענף טימין בקדרה, ופרוסות תפוז או גרידת קליפת תפוז.
מכסים שוב בנייר כסף ואופים חצי שעה. מידי פעם מטפטפים על השוקיים את הרוטב. אם הרוטב מצטמצם אפשר להוסיף מעט מים חמים. הרוטב חייב להיות נוזלי אחרת ייהפך למריר.
אפשר בתום האפיה של חצי השעה, להסיר את נייר הכסף ולהוסיף חמש דקות של אפיה ופריכות.
תפוחי אדמה אפויים, אורז לבן או בטטה צלויה ישדרגו את המנה.
וכעת, נזמין לנו שולחן להערב במסעדה, ונצא לתייר את אזור הרובע ה-9 ונבחר לנו מוזיאון או שניים לביקור, מתוך ה-4 שמסביב למסעדה.
MUSEE NATIONAL GUSTAVE MOREAU
קצת דרומה מהמסעדה, שוכן לו מוזיאון זה המוקדש ליצירותיו של האמן הסימבוליסטי גוּסְטַאבמוֹרוֹ (1826-1898), שבהתאם למורשתו הפך למוזיאון, ומכיל כ-1200 עבודות בצבעי מים, ועוד כ-5000 ציורים, רישומים ופסלים.
MUSEE GREVIN
עוד יותר דרומה לכוון נהר הסֵיין, נמצא מוזיאון שעוה זה, שנוסד ב-1882 בדומה למוזיאון מַאדַאם טִיסוֹ" בלונדון, שנוסד ב-1835, ונקרא ע"ש מנהלו הראשון אָלְפְרֶד גְרֵוַאן.
ג'וליה רוברטס
ליידי גאגא
מייקל ג'קסון
ריי צ'ארלס
ארכיטקטורה ברוקית, חדר מראות ו-450 דמויות מההיסטוריה של צרפת כולל סצנות דמים מהמהפכה הצרפתית ועד ימינו אנו, ביניהן: אלברט איינשטיין, מהאטמה גנדי, פאבלו פיקאסו, ג'וזפין בייקר מייקל ג'קסון ויוחנן פאולוס ה-2, ובין 2000 הדמויות שהוצגו והוחלפו במשך השנים, ניתן למצוא את: זינאדין זידאן, אזבל אדג'אני, ז'אן דוז'ארדאן, זאן רנו, מוניקה בלוצ'י, ועוד אמנים מהאסכולה הבוליוודית.
פאברוטי
הכניסה למוזיאון
בראד פיט וג'ורג' קלוני
MUSEE DU CHOCOLAT
מוזיאון זה – כולו שוקולד ומוקדש למוצאו של הדבר החום-מתוק-דביק הזה, להיסטורית התפתחותו, השיטות לייצורו והתייחסות לחומרים הנלווים בדרך ייצורו והינו אח למוזיאונים זהים בבריסל ובברוז' שבבלגיה בקולמר שבצרפת ובפראג שבצ'כיה.
נחנך בשנת 2010 ברובע ה-10 בפריז, על הגבול עם הרובע ה-9 וכולל 3 חלקים: מוצא הקקאו בתרבות בתרבות שקדמה לעידן המודרני, הטמעתו באירופה, והתאמתו להרגלי הצריכה של אירופה.
כ-1000 מוצגים מרהיבים, עשויים נטו שוקולד מצפים למבקרים.
MUSEE DE LA VIE ROMANTIQUE
מוזיאון זה, מצפון למסעדה שלנו, השוכן במבנה משנת 1830 ברובע ה-9 למרגלות המונמרטר, הינו אחד מ-14 מוזיאונים השייכים ומנוהלים ע"י עיריית פריז.
איור: ליאורה קרן
במאה ה-19 שימשה הוילה, בה גר הצייר ההולנדי ארִי שֶׁפֶר, כמקום מפגש לאמנים ואנשי רוח כמו הצייר דֶלַקְרוּאָה, המלחין רוֹסִינִי והסופרת ז'וֹרְז' סַאנְד. לאחר מותו, עבר המקום בירושה לבני משפחתו של הצייר, שהפכה אותו למוזיאון המוקדש ליצירותיו ולחייה המעניינים והסוערים של ז'וֹרְז' סַאנְד, הכולל ציורים, פסלים, תכשיטים, מזכרות ומכתבים מחייה.
וכעת, אם עדיין נותר בכם כוח, ואכן דאגתם בזמן לכרטיסים, זה הזמן לקפוץ למופע תיאטרון ב-CAZINO DE PARIS, או לקונצרט ב-LE TRIANONאו ב-LA CIGALE שבסביבתכם הקרובה.
