אימרו מרק בצל ומיד תיראו בדמיונכם יום חורפי, גשום, או מושלג. אש מבוערת ופצפוץ של עצים באח. הצרפתים ידעו לקחת מאכל עממי זה מתקופת הרומאים, שקל להכינו, שנועד להשביע את מעמד העניים, ולהפוך אותו למעדן ולקדם אותו למעמדו הנוכחי.
ואכן, במהלך המאה ה-18, עבר הליך של התחדשות בפריז הגסטרונומית, וקיבל את צורתו הנוכחית, הכוללת בצלים, קרוטונים וגרידת גבינת קוֹמְטֶה מאזור הז'וּרָה שבמזרח צרפת.
או אז קיבל שם נוסף, אַ-לָה-פָּרִיזְיֵין SOUPE-A-L'OIGNON A-LA-PARISIENNE
ולא כדאי להתאמץ כדי למצוא את מרק הבצל הטעים ביותר בפריז, כי הוא נמצא במסעדה הותיקה ביותר בפריז, שנחנכה עוד בשנת 1680 "הכסא הקטן" LA PETITE CHAISE ברחוב גְרֶנֶל, שברובע ה-7.
ומאחר ואנחנו בסביבה, נזמין לנו שולחן ונצא לתייר באזור, ע"מ "להרויח" את המרק הזה !
MUSEE RODIN
700000 מבקרים בשנה - לא טועים, ומעמידים מוזיאון זה ברשימה העילית של המוזיאונים בפריז. המוזיאון מוקדש כמעט כולן לעבודתו וליצירתו של האמן-פסל אוֹגוּסְט רוֹדֵן, אותן הוריש לממשלת צרפת, והיא שהפכה את המלון בו נהג להתגורר, ליד מיתחם האִינְוָואלִיד, בשנת 1919, למוזיאון על שמו.
בין יצירותיו שבגן המוזיאון: פסל האדם החושב, פסל חוה, פסל "שועי העיר קָאלֵה" שעל שפת תעלת הלַמַאנְשׁ, פסל הנשיקה ועוד.
פרט פיקנטי: בין חדרי המוזיאון, חדר המוקדש לקָאמִי קְלוֹדֶל, ציירת-פסלת צרפתיה, שהיתה המוזה שלו, כמו גם המודליסטית והמאהבת שלו.
סרט הנושא את שמה הופק בשנת 1989 בכיכובם של אִיזַבֶּל אַגָ'אנִי וזֶ'רַאר דֶפָּרְדְיֶיה.
MUSEE MAILLOL
נשיא צרפת, פְרַנְסוּאָה מִיטֵרָאן, חנך מוזיאון זה ברחוב גְרֶנֶל ברובע ה-7 בשנת 1997, אך ראשיתו 31 שנים מאוחר יותר, ב-1964, עת מאדאם דִינָה וֵרְנֵיי (מי שהיתה דוגמנית צילום שהפכה לזמרת, אספנית וסוחרת בעבודות אמנות ומנהלת מוזיאון) הקימה קרן להנצחת מפעל חייו של האמן אָרִיסְטִיד מַאיוֹל ARISTIDE MAILLOL.
וכך כולל מוזיאון לאמנות זה מיצירותיו של האמן, רישומים, תחריטים, ציורים ופסלים. אך לא רק. במוזיאון מוצג אוספה של מאדאם דינה ורניי ובו מיטב יצירותיהם של רוסו, סזאן, אינגרס, דגה, מאטיס, פיקאסו, דופי, בונאר, רדון, רודן, גוגן, קנדינסקי ושורה של אמנים רוסים.
FONDATION CARTIER
המבנה המיוחד של מוזיאון זה, שקירותיו עשויים זכוכית ירקרקה, ושעצי ובתי שדרת רַסְפַּיי שברובע ה-14 נשקפים בהם, נוסד בשנת 1984 ע"י קונצרן קַרְטְיֶיה, על מנת לאפשר לאמנים צעירים צרפתים לפרוץ קדימה, בתחום האמנות העכשווית. ולא רק להם.
המוזיאון נתן עד כה במה מרכזית ליוצרים מברזיל, דרום-אפריקה, קנדה, סין, יפן, ארגנטינה, אירלנד, גרמניה, קונגו ועוד.
לפני כשנתיים, עת ביקרתי בו, במהלך תערוכה של האמן היפני ז'וּנְיָה אִישִׁיגָאמִי, למדתי כי האגף האמריקאי שבמוזיאון, עוצב ע"י האדריכל הנודע זַ'אן נוֹבֶּל. זו גם היתה הזדמנות נוספת ליהנות מגן המוזיאון המעוצב להפליא.
BARTHELEMY
מדובר במוסד פריזאי מובהק: אחת מ-5 חנויות הגבינות הטובות ביותר בפריז, אם לא הטובה שבהן. קיימת כבר למעלה מ-40 שנה, ומהווה ספק גבינות ראשי של ארמון האליזה מאז ימי הנשיא ז'ורז' פומפידו.
והגבינות, בהתאם, יקרות, אך החנות מחזיקה בגבינות הטובות ביותר בפריז.
ומאחורי הדוכן עומדת נִיקוֹל, בעלת החנות, המלכה הבלתי-מעורערת, שחלק מ-200 הגבינות שבחנות היא מכינה בעצמה, עם המון אהבה, ולא תגלה לאיש בעולם את סודות הכנתן, כשהגראנד ספציאליטה שלה האַקְרוֹ-אוֹ-פוֹנְטֵיינְבְּלוֹ, מתוארת כ"גבינה אוורירית ומוקצפת כמו הִינֹוֹמָה של כלה".
וכעת, לאחר שספגנו קצת תרבות, וקנינו גם קצת גבינות מעניינות, זו העת לפקוד את "הכסא הקטן", המסעדה הותיקה ביותר בפריז, וליהנות ממנת מרק הבצל המפורסם.
ואכן, לא התאכזבנו: קערה יפה, מרק סמיך במידה הנכונה, לא עמוס מידי בבצלים וקרוטונים, אך עם הפתעה קטנה: חלמון ביצה מעל ! חבל"ז.
וכיצד מכינים אותו. איזה מזל שיש לנו את ליאורה. הנה המתכון.
המיצרכים ל-4 סועדים:
8 בצלים חתוכים ל-2 ופרוסים לפרוסות דקיקות במעבד מזון * 2 עלי דפנה * 30 גרם חמאה * 1 כוס יין לבן יבש * מלח
2 כפות שמן זית * 1 כף סוכר חום * 4 כוסות ציר ירקות או ציר מברק בקר * כף קוניאק בסיום הבישול * פלפל שחור גרוס
להגשה:
4-8 פרוסות באגט קלויות
8-10 כפות גבינת גרוייר/אמנטל מגוררת
ההכנה:
בסיר בינוני-גדול, על להבה בינונית, ממיסים חמאה עם שמן זית. מוסיפים את הבצל הפרוס דק דק, מאדים ומערבבים כמה דקות ומוסיפים את הסוכר. מערבבים. מקטינים את הלהבה ומכסים את הסיר.
מבשלים כ-חצי שעה עד שהבצל מתרכך. מוסיפים כף קמח ומערבבים היטב. תוך בחישה מהירה מוסיפים את הציר, את עלי הדפנה, היין ומעט פלפל שחור ומבשלים עוד כ20 דקות ומוציאים את עליי הדפנה. מוסיפים כף קוניאק. ואם המרק אינו מספיק סמיך לטעמכם, אפשר בעזרת מוט ריסוק ידני להכניס לסיר ולשניה קצרה לרסק במהירות. מעט מהבצל ירוסק ויגרום למרק להסמיך יותר. רק לא להגזים כי חשוב להרגיש את פרוסות הבצל.
יוצקים לקעריות גבוהות חסינות אש. בתוך כל קערית שמים פרוסה של באגט קלוי. מכסים ב2-3 כפות גבינה מרוסקת, ומכניסים לתנור מחומם ל-200 מעלות, למדף העליון למספר דקות עד שהגבינה נמסה ומזהיבה.
