כתבה מס' 183 (2 מתוך 4 אודות העיר נַנְסִי)
"בית האחיות מקרון", הקונדיטוריה הותיקה ביותר בננסי, שנוסד בשנת 1793, ואשר נמצא ברחוב גמבטה 21, מתמחֶה בקונדיטוריה של חבל לוריין, ובמיוחד במתכון עתיק וסודי, בן יותר מ-200 שנים, להכנת ה"מַקָרוֹן", ביסקויט מרנג טעים ופריך שמרכיביו העיקרים הם שקדים, חלבונים וסוכר.
חיפוש אחר מקורות המתכון, מגלה צמד נזירות שבעקבות דיכוי קהילות דתיות בשנת 1792, מצאו מקלט בננסי, בבית משפחת רופא, ועל מנת לסייע בכלכלת הבית, החלו לאפות מקרונים על פי מתכון שלמדו במנזר, כשסוד היצור טמון לא רק במרכיבים, אלא גם בערבוב ובטיפול המסויים על מנת להגיע אל המירקם הנמס והפריך.
המקרונים זכו להצלחה (ובהמשך, לייצור מסחרי תחת המותג "אחיות מקרון") הנמשכת עד עצם היום הזה.
ולמרות שסוד הכנתם של המקרונים עבר מדור לדור, וכיום ידוע רק ל-4 משפחות, לליאורה'לה שלנו, יש מתכון שלא נופל בטעמו מהמתכון המקורי. נסו להכין, תטעמו ותיהנו !
מתכון שמתאים לפסח...
המיצרכים:
125 גרם שקדים מרוסקים דק
150 גרם אבקת סוכר
3 חלבונים
ההכנה:
מערבבים קמח השקדים עם החלבונים.
מחממים 70 גרם אבקת סוכר עם כפית מים עד שהסוכר נמס.
מוסיפים את שארית אבקת הסוכר. מערבבים ומאחדים עם השקדים והחלבונים.
מניחים תלוליות קטנות על גבי נייר אפייה משומן קלות. אופים ב-160 מעלות כ-20 דקות.
כשמתקררים, מסירים בזהירות מהנייר.
ולאחר שהכנו וטעמנו, הבה נצא לתייר ולהכיר את שכיות החמדה של ננסי !
PLACE D’ALLIANCE
במרחק של 150 מ' בלבד מכיכר סטניסלס, ממוקמת כיכר זו שנבנתה בשנת 1751, על מנת להנציח את הסכם הברית הצרפתית-אוסטרית בין לואי ה-15 ומריה תרזה מאוסטריה, וביחד, הן חלק מאותו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בסגנון קלאסי, כפי שרצה דוכס לוריין דאז, סטניסלב לשצ'ינסקי.
הכיכר שאינה גדולה במיוחד, רק 80/60 מ', תוכננה על ידי האדריכל עמנואל הֵרֶה, חביבו של הדוכס, אשר תכנן גם את המבנים/אחוזות העוטפים אותה, ואף היה בעלים של אחד המבנים. במרכזה, מזרקה מרשימה שנבנתה ע"י הפסל פּוֹל-לוּאִי סִיפְלֶה, רשומה כמונומנט היסטורי מאז 1925.
EGLISE SAINT SEBASTIEN
נבנתה במאה ה-18 במקום כנסיה קודמת שנהרסה לאחר שהוזנחה ולא תוחזקה במשך שנים, למעט המגדל. האדריכל ז'אן-ניקולס ג'נסון, שאף קבור בה, ידע למקם אותה היטב בין 4 רחובות, ולאחר שדוכס לוריין דאז, סטניסלב לשצ'ינסקי הורה להרוס את בנין העירייה הישן, הפכה הכנסיה הבארוקית לדומיננטית בכיכר השוק.
ביולי 1921 סווגה הכנסיה כמונומנט היסטורי.
גובלת עם כיכר צ'ארלס השלישי בחלק הדרומי של מרכז העיר ננסי, בלב אזור קניות, מה שהביא לכך שהיא תהיה פתוחה לקהל הרחב, למתפללים ולסתם תיירים, בכל ימות השבוע.
PORTE DE LA CRAFFE
שער מרשים זה, המהווה שריד ביצורי בסגנון גותי מימי הביניים, ממוקם בלב רובע העיר העתיקה של ננסי, ומחבר את הרחובות GRANDE RUE ו-RUE DE LA CITADELLE.
כשנבנה באמצע המאה ה-14, כלל רק את המבנה המרכזי. שני המגדלים שלצידו, נוספו ב-1463, ומאז ועד אמצע המאה ה-19, שימש המקום כבית סוהר. במהלך המאה ה-20 הוסבו החדרים למוזיאון, בו הוצגו מכשירי עינויים, שהופעלו על ידי הסוהרים.
לגבי שמו קיימות 2 סברות: הראשונה גורסת שהוא על שמו של מושל מקומי, ג'נטלמן נפוליטני בשם קאראפה, ואילו השניה טוענת בעקשנות כי הוא לקוח מהמילה הגרמנית קראפט, שפירושה: שער מבוצר.
VILLA MAJORELLE
וילה מַז'וֹרֶל נבנתה בשנים 1901-2 בסגנון ארט נובו צרפתי, ע"י לואי מז'ורל (1859-1926) שהיה תעשיין אמנות מצליח, שהחליט ביום בהיר אחד להעתיק את הסטודיו הקטן שלו, למקום רחב וגדול יותר. לשם כך, קנה מחמותו חלקת אדמה באזור חקלאי, בסמוך לבתי המלאכה שלו. לתכנון נעזר בהנרי סוֹבָאז', אדריכל פריזאי צעיר ומוכשר, אותו הכיר במהלך לימודיו בפריז.
הבנין החריג והמודרני לא נשא חן בעיני העיתונות המקומית, ברם, העיתונות האדריכלית-אמנותית היתה נלהבת. במהלך מלחמת העולם ה-1 הוילה נהרסה חלקית, ולאחר מותו של לואי מז'ורל, הוילה נמכרה למשרד הכבישים והגשרים המקומי, בהמשך, עברה לידיו של יזם נדל"ן מקומי שהפך אותה לאחוזת מגורים, ובשנת 2003 הפכה לרכוש עיריית ננסי.
הביקור בוילה מעניין לא רק בשל חיצוניותה, אלא ובעיקר, בשל העיצוב הפנימי שלה: הרהיטים, חדרי האוכל והשינה, האח, המדרגות והמעקות, ולא בכדי היא הוכרזה ב-1975 כמונומנט היסטורי וב-1996 כ"מורשת המאה העשרים" ו"בית המהוללים".
וילה מַז'וֹרֶל פתוחה לביקורים מיום ד' ועד ליום א', לקבוצות בין השעות 9.00 ל-12.00 וליחידים בין השעות 14.00 ל-18.00.
EGLISE DE NOTRE-DAM DE BONSECOURS
כנסיית-קבר קתולית, בסגנון רוקוקו, שנבנתה בין השנים 1737 ל-1741 בעיצובו של האדריכל עמנואל הֵרֶה, מי שתכנן גם את פּוֹרְט הֵרֶה שבהמשך.
אך תחילתה ב-1477 כשנבנתה במתכונתה הקודמת ע"מ להודות למרים הבתולה על נצחונו של רנה ה-2, דוכס לוריין, נגד הבורגונדים. סטניסלב לשצ'ינסקי, הדוכס החדש של לוריין, לקח על עצמו להרוס ולבנות אותה מחדש, ולמרות שהיא נפגעה במהלך המהפכה הצרפתית, מרבית חלקיה נשתמרו, ובאוגוסט 1906 אף הוכרה כמונומנט היסטורי.
בכנסיה נמצאים קבריהם של המלכה קתרין אופלינסקה שמתה במרץ 1747, של סטניסלב לשצ'ינסקי דוכס לוריין שנפטר בפברואר 1766, של מקסימיליאן אוסולינסקי גזבר הכתר הפולני, בן-דודו הנאמן של סטניסלב, ושל מארי לשצ'ינסקה, בתו של סטניסלב ומלכת צרפת.
הכנסיה מהווה כיום חלק בלתי ניפרד מההיסטוריה של פולין, שמנהיגיה, כמו גם תושביה אשר מגיעים לביקור באזור, נוהגים לפקוד אותה ולהתרפק על זכרם של הקבורים בה.
'PORTE HERE
מה שהיה פעם שער ניצחון שנבנה בתקופת לואי ה-14, נהרס על ידי סטניסלס בשנת 1752 ובמקומו ניבנה השער הנוכחי בין השנים 1753 ל-1755, בתכנונו של עמנואל הֵרֶה כשמוטיבי העיצוב העיקרי הם המלחמה והשלום, המבוטאים באמצעות ענפי זית ועלי דפנה.
שער ניצחון זה ממוקם בקצהו הצפוני של רחוב הֵרֶה, בקצה הדרומי של פלאס דה לה קרייר, בצד הצפוני של פלאס סטניסלס, שם מרוכזים פסליהם של האלים הרומאים מרס אל הלוחמים הנעורים והאלימות, קרס אלת החקלאות היבול והפוריות, מינרווה אלת החכמה המחשבה והאינטליגנציה, ופסל האל היווני הרקולס, כולם מעשה ידיו של האמן/פסל צרפתי בַּרְתֵלֵמִי גִיבֶּל.
השער הוכר בצרפת בשנת 1923 כמונומנט היסטורי וביחד עם כל כיכר סטניסלס, נכנס בשנת 1983 לרשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.
