עוגת הסַבְּרִינָה צרובה אצל כולנו בזכרון ילדות מתוק.
עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת, היא כיכבה בקונדיטוריות ידועות בתל-אביב. אבל מכיוון שהגירסה המקומית היתה נחותה והיא כללה חומרים מייצבים חסרי טעם וריח סינתטיים, דעכה הפופולריות שלה.
הסברינה הקלאסית, האמיתית והטעימה מקורה במטבח הצרפתי בחבל לוֹרֶן והיא קרויה על שמו של בְּרִיָה סַוַוארָן, גסטרונום צרפתי ידוע.
יש פטנט לסַבְּרִינָה מהירה, מין "כאילו" סַבְּרִינָה שעשויה מתערובת של עוגה בחושה בסיסית, ללא שמרים, שאופים בתבניות קטנות ואחר-כך מרטיבים בסירופ עם רום אמיתי ומעטרים בקצפת. טעים - אבל בלוף !!! ובכל זאת, הבה ונכין לנו אחת כזאת !
המיצרכים להכנת 24 עוגיות סברינה,
בתבניות שקעים בצורת בבקה, רצוי מסיליקון: לסירופ: לקצפת:
500 גרם קמח 4 כוסות מים 250 מ"ל שמנת מתוקה
50 גרם שמרים 350 גרם סוכר 1 כף סוכר
100 גרם סוכר לבן 2 כפות מיץ לימון
200 גרם חמאה מומסת 120 מ"ל רום אמיתי כהה
5 ביצים גדולות
מעט קליפת לימון מגורדת
בזיקת מלח
240 מ"ל מים
ההכנה:
מערבבים במיקסר קמח, שמרים, סוכר וקליפת לימון. מוסיפים את החמאה המומסת והביצים. מוסיפים בזיקת מלח ומערבלים עד לקבל תערובת אחידה.
מוסיפים בהדרגה את המים. התערובת שתתקבל תהיה דביקה. נעביר אותה לקערה נקיה. נשמן את תבניות השקעים. נשים בכל שקע מהתערובת עד לגובה של כ-2/3 מגובה התבנית. נכסה בניילון נצמד ונתפיח כ-30 דקות.
מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים כ-20 דקות עד שהבצק מקבל גוון זהוב-חום. מצננים. משחררים מהתבניות.
יוצקים על כל סברינה מעט מהסירופ ומעבירים לכלי הגשה. מעטרים בקצפת, בדובדבן או תות שדה ושומרים במקרר.
וכעת, משלמדנו כיצד להכין את העוגות האלה, הבה נצא לתייר, ובין היתר לאתר אותן באחד מבתי הקפה באזור.
LE JARDIN DE BERCHIGRANGES
על מנת לעצב, לנטוע ולהקים גן זה, היה צורך להסיט הרים ממקומם, טונות של סלעי גרניט, ולהביא למקום אדמה הראויה לקיום גן שכזה. כך טוענים מוֹנִיק ותְּיֵירִי בעלי המקום בבֶּרְשִׁיגְרַאנְז',שלא חסכו זמן וכסף, ובמשך כ-20 שנה השקיעו בפיתוח המקום, כאשר כל שנה הוסיפו עוד שטחים כדי להרחיבו. התוספות והחידושים, הם שעזרו לשמור על שמו הטוב של הגן.
הגן נמצא ליד הכפר גְרַאנְז'-סוּר-ווֹלוֹנְיֶיה, בלב אזור הווז', בצפון-מזרח צרפת, בגובה 700 מ'. סביבת הגן שופעת יערות ונחלים, מה שהקל על פתרון נושא ההשקייה.
אחת ההצלחות היותר גדולות של הגן היא פרח המֶקוֹנוֹפְּסִיס הכחול, שקשה מאד לגדלו, ואכן, הגן זכה במקום ראשון בתחרות "הגן היפה ביותר בצרפת" בשנת 2005, ובמקום השני בשנת 2007.
בנוסף, בגן צמחים נדירים ופרחים נדירים מכל העולם: מחופי הים הצפוני ועד הרי ההימלאיה. כל עונה, והפריחה שלה. הגן גם מחולק לסוגי גינות שונים: גינות קוטג', גן צמחי בושם, פינות צמחי מים, מסלעות וכו'.
הביקור בגן משרה על המבקר אוירה של שלוה, שקט, מנוחה ומענג את כל חושי העין, האף, הריח והאוזן. ספסלי ישיבה להתרגעות פזורים בכל פינה מוצלת. הגן פתוח מאמצע חודש אפריל ועד לסוף ספטמבר.
במקום חנות לרכישת צמחים, פרחים, זרעים, מתנות, מזכרות, וכמובן, מחלקת הדרכה.
סט. מַארִי-אוֹ-מִין – בירת הגֶמוֹלוֹגְיָה (תורת אבני-חן) ST. MARIE-AUX-MINES
עיירה קטנה בת 5200 תושבים, יושבת כפנינה בלב עמק ירוק, מוקף יערות עד חרושי נחלים, מקשרת בין קוֹלְמַאר וסֶלֶסְטָה שבמזרח, באַלְזַאס, לבין סט. דְיֶיה שבלוֹרֵיין, במערב, ומהווה את החוליה האחרונה בדרך הרכסים, הרוּט-דֶה-קְרֶט.
העמק נקרא גם עמק הכסף, וַאל ד'אַרְגַ'נְט, כי בַּאזור מכרות פעילים עוד מהמאות ה-2 וה-3 לספירה בנושא אבני חן. לפיכך, העיירה מהווה מוקד משיכה לגֶמוֹלוֹגִים-חוקרי מדע אבני החן, ושוק בינלאומי בו מתקיימים כנסים ותערוכות בנושא זה.
אחד המכרות היותר גדולים והפעילים במקום, המקיימים תצוגות, אירועים וסיורים מודרכים הוא גַבְּ גוֹט GABE GOTTES.
מכרה נוסף העוסק בכך, והמתהדר בתצוגת נטיפים ושלל אבני-חן נדירות, חדרי בריחה, ובמסעדה תת-קרקעית בעומק האדמה, הוא טֶלוּר פַּארְק מִינְיֶיר TELLURE PARC MINIER.
מוזיאון הזכוכית לַלִיק MUSEE LALIQUE
המוזיאון נמצא בכפר קטן וִינְגֶן-סוּר-מוֹדֶר בצפון אזור הווֹז', בו יסד בשנת 1888 את חב' לַלִיק אמן הזכוכית המוכשר והמוערך בכל העולם, רֵנֶה לַלִיק.
המפעל קְרִיסְטַלִין לַלִיק, התמחה בייצור פריטים אמנותיים מזכוכית, והמוזיאון שבצמוד לו מציג את היסטורית אמנות היצירה בזכוכית וכ-600 פריטי אמנות שעוצבו על ידו: תכשיטים, בקבוקי בושם, פסלונים, אגרטלים ועוד, כפי שמוצגים במרבית המוזיאונים לאמנות הגדולים והחשובים ביותר בכל העולם.
הביקור במוזיאון כולל גם צפיה בסרטוני הסבר על האמן, תולדותיו וסגנונו המיוחד (עיצב גם חלונות בכנסיות, קירות זכוכית באולמות באוניות פאר וכו').
