כל פריזאי יודע: עוגת מִיל פֵיי הטעימה ביותר ניתן למצוא אצל השף-קונדיטור סְטֶפָן וַאנְדֶרְמִירְשׁ, בבּוּלַאנְזֶ'רִי שלו BOULANGERIE VANDERMEERSCHשברובע ה-12.
ובאם צריך לחצות את העיר ממערב – למזרחה על מנת להגיע אליו, הטירחה בהחלט שווה. כי האיש נחשב לאחד ממומחי הבצק הטובים בעולם, ואניני טעם ומומחים טוענים כי השליטה באמנות הבצקים, קשה ונדירה, כי סטפן מקפיד בבחירת ספקיו המקצוענים, ושם דגש על פיקוח שלו על המוצרים השונים ובעיקר על מוצרי חלב, קמח, וניל, שוקולד ופירות העונה.
בשנת 1999 מצא את המקום הנוכחי והפך אותו למוסד. בשנת 2009 זכה בתחרות בפריז עם עוגת המִיל פֵיי, וב-2013, מקום ראשון עם עוגת קוּגֶלְהוֹף.
איור: ליאורה קרן
והמתכון של ליאורה, קל ופשוט להכנה.
מיל פֵיי, או "אלף עלים", "קְרֶם שְׁנִיט", "עוגת נפוליאון", היא עוגה העשויה ממספר שכבות (בדרך כלל שלוש שכבות) של בצק עלים אפוי, עם מילוי של קרם בין השכבות.
לרוב נהוג למלא את העוגה בקרם וניל, או שמנת מתוקה מוקצפת, אך כמובן ניתן למלא אותה בכל טעם שנרצה, החל מקרם בטעם קפה, אגוזים, מחית פרי וכלה בקרם ערמונים.
נהוג להגישה כמנת קינוח, אך אנו נוכל להגיש את מאפה שכבות העלים עם מילוי מלוח כמנה ראשונה !!!נרצה, נגיש מִיל פֵיי פטריות חם, מוקרם, או מנה מרשימה של שכבות בצק עלים אפוי וסלט טונה או כבד קצוץ בין השכבות.
ההכנה:
נכין מראש מרובעים או עיגולי בצק עלים אפוי, ולחוד נכין את המלית שנבחר. ממש לפני ההגשה נרכיב את המנה: שכבת בצק אפוי, מילוי, ושוב שכבה, עוד מילוי – ונסיים בשיכבה אחרונה.
נשתמש בבצק עלים קפוא-מרודד שהופשר במקרר. נשטח אותו על משטח עבודה מקומח מעט. נרדד עוד קצת ונקרוץ ממנו עיגולים בקוטר של כוס. נבריש כל עיגול בביצה, נחורר בעזרת מזלג את העיגולים במספר מקומות שונים, נשים על נייר אפיה שנתון בתבנית ונאפה בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, עד שהעיגולים יזהיבו. נניח להתקרר.
הכנת מילויפיטריות, למשל:
בסיר שטוח נזהיב בצל בחמאה, נוסיף 2 סלסלות פטריות שמפיניון פרוסות דק דק ונטגן עד שיזהיבו. נוסיף רבע כוס שמנת או חלב וכף קמח. נבחוש במהירות על אש נמוכה. נתבל במלח ופלפל, או אפילו נטפטף טיפות שמן כמהין.
נסדר על צלחות הגשה אישיות עיגולי בצק אפויים. עליהם נשים כף תבשיל פטריות, נכסה בעיגול בצק נוסף. נקשט בעלה חסה או זית.
ובמעבר חד לחלק התיירותי. הרובע ה-12 משופע באתרי תיירות, חלקם מעניינים יותר – חלקם, פחות. אזכיר את החשובים שבהם בכתבה זו, ויפעל כל אחד לפי טעמו.
MUSEE DES ARTS FORAINS
מוזיאון לאומנויות הירידים זה, ממוקם בתוך מיתחם "פָּבִיוֹן דֶה בֶּרְסִי", ברובע ה-12, הינו פרטי ופתוח למבקרים לפי הזמנות ותיאום מראש. תפאורות של הצגות, מתקני שעשועים, קרוסלות, מתקני לונה פארק ואופניים ישנים, כל זה ועוד, ממלאים כל פינה במוזיאון שנפתח לראשונה לציבור ב-1996 ע"י זַ'אן פּוֹל פַּאבָאן, שהיה סוחר ענתיקות.
PALAIS DE LA PORTE DOREE
מיתחם אולמות לתצוגות ומופעים שונים, בקצה המערבי של יער וַנְסָן, ברובע ה-12 הכולל מוזיאון המשמר את היסטוריית ההגירה.
תמיד קורה כאן משהו, ואם לאו, אקווריום מדהים מחכה בקומת המרתף.
STADE VELODROME JACQUES ANQUETIL
זירת מירוצי אופניים באיצטדיון שבתוך יער וַנְסָן, אשר נבנה ב-1894 וכבר ב-1900 שימש לתחרויות במסגרת המשחקים האולימפיים. ב-1987 קיבל את שמו הנוכחי, על מנת להנציח את זַ'אק אַנְקֶטִיל, כוכבם של הפריזאיים, שזכה 5 פעמים בטור דה פראנס (ועוד פעם אחת במקום ה-3) בין השנים 1957-1964.
PARC ZOOLOGIQUE DE PARIS
אידיאלי לביקור במהלך חופשה בפריז עם ילדים. על פני 14.5 דונם, נחנך הפארק בשנת 1934 כשמתקניו מותאמים לאכלוס כ-2000 בעלי חיים בתנאי מחיה אידיאליים. ברם, לרגל ריבוי טבעי, נסגר הגן בשנת 2008, בוצעו בו עבודות הרחבה לרווחת החיות, שולב בו חלק המוקדש לאקלים הטרופי של יערות הגשם, ובשנת 2014 נחנך שוב.
סלע ענק, הממוקם במרכזו, המיתמר לגובה 65 מ', מהווה את סמלו של הגן, ואף נראה למרחוק.
LAC DAUMESNIL
"הרחק מן ההמון הסואן" זו ההגדרה המתאימה ביותר לאגם זה, הנמצא בלב יער וַנְסָן, אחת מ"הריאות הירוקות של פריז". זהו המקום להירגע, לתפוס שלוה.
ניתן לשכור סירה, לשוט באגם בין הברבורים, האווזים והטווסים, ולפזול לשבילים העוקפים אותו, כשהם שוקקים פעילות, במיוחד בסופי שבוע: ג'וגינג, צעדות רגליות, אופניים, אמהות רצות אחרי זאטוטיהן, סתם מטיילים עם כלביהם או משפחות בפיקניק. בלב האגם, שני איים קטנים עם גשרים המאפשרים גישה אליהם.
CHATEAU DE VINCENNES
טירה זו מהמאה ה-14, ממוקמת בקצה הצפון-מזרחי של יער ונסן. נבנתה במטרה להגן על מלכי צרפת מפני מתקוממים, ומהווה כיום דוגמא לאדריכלות ימי הביניים.
בסוף המאה ה-14, מלך צרפת לואי ה-14 העתיק את מגוריו לוורסאיי ומאז שימשה הטירה כבית כלא, עד המאה ה-19. בין היתר בילו בה במאסר המרקיז דֶה-סָאד ומִירַאבּוֹ. כיום, מאכלס את השירותים ההיסטוריים של צבא צרפת.
