בסרט "אהבה בתפריט" בו מככבת השחקנית קתרין זיטה-ג'ונס בתפקיד שפית ממוקצעת, טוענת היא, כי בעת שמשליכים לוֹבְּסְטֶר לתוך סיר עם מים רותחים, חולפות 5 שניות עד שהוא מת, ברם, במהלכן, הוא כל כך כועס, עד כי הוא מֵרֵעַ ומפחית משמעותית מטעמו.
הלוֹבְּסְטֶר, הוֹמָאר בצרפתית, נחשב למלך פירות הים. הוא מגיע לפעמים למשקל של עד 3 ק"ג, ומאכלי הלוֹבְּסְטֶר נחשבים למעדן יוקרתי, ולמעמדו הגבוה הגיע רק בעת החדשה. עד אז הוֹמַאר-אַ-לָה-נַאז' נחשב דווקא כמאכל של עניים, באזור בְּרֶטַאנִי, שם מקורו.
כיום, מסעדות רבות בעולם מתגאות במנות הדגל שלהם המשלבות לוֹבְּסְטֶרִים, כשהמאכל החביב ביותר על זוגות הוא הוֹמַאר-אַ-לָה-נַאז', לובסטר השוחה במרק של עצמו, מעל מתקן חימום קטן.
אני בהחלט מודע לקושי בהשגת לוֹבְּסְטֶרִים חיים, ובמיוחד למחירם, אך עדיין קיימים מספר יבואני פירות-ים שדואגים לאספקתם. אבל בעת שהות בחו"ל, שם הם זמינים יותר, אם ברצונכם לפנק עצמכם ולהכין מאכל זה באופן עצמאי – לשם כך יש את ליאורה'לה שלנו !
המיצרכים למתכון "הלובסטר השוחה" ל-4 סועדים:
2 לובסטרים במשקל של כ-800 כל אחד
1 כרישה, פרוסה לטבעות רחבות
כמה בצלצלי שאלוט חתוכים ל-2
2 גזרים פרוסים
250 גרם תפוחי אדמה קטנים וצעירים פרוסים לפרוסות
חמאה
קמצוץ זעפרן
כפית תבלין כוסברה
מלח ופלפל
ההכנה:
מרתיחים מים מומלחים ומבשלים את הלובסטרים כ-5 דקות בשלמותם. מוציאים אותם מהסיר וחותכים/מורידים את הצבתות.
בסיר גדול ושטוח שמים את הירקות הפרוסים והתפוז. מוסיפים 2 כוסות מים, תבלינים, מלח ופלפל ומבשלים כ-15 דקות. מוסיפים חמאה.
חוצים את הלובסטרים ל-2 לאורכם בעזרת סכין חדה, מניחים את 2 החצאים בסיר ביחד עם הירקות.
במרכז השולחן שמים כלי מיוחד לחימום שאפשר להבעירו, עליו שמים את הסיר עם המרק וחצאי הלובסטרים.
נותנים להם להתבשל עוד כ-10 דקות ליד השולחן, ומגישים חצי לובסטר לכל סועד עם המרק.
הירקות מקבלים טעמים נוספים ואילו המרק, מקבל את טעמי הירקות והלובסטר. התעסקות חביבה מסביב לשולחן !
אפשר להוסיף למרק גם יין לבן, שום, פטרוזיליה, כרצונכם. ואפשר גם לשים את חצאי הלובסטר בגריל לכ-5-10 דקות אבל ליצוק עליהם קודם חמאה מומסת, שום ופטרוזיליה.
הוֹֹמַאר-אַ-לָה-נַאז' הינו מאכל אופייני לאזור בְּרֶטַאנִי, ולפיכך החלק התיירותי יעסוק באתרים מעניינים בחבל זה, ובסיפור על ...ציד לוֹבְּסְטֶרִים.
QUIBERON
עיירת נופש שיושבת בקצה חצי האי קִיבֶּרוֹן שבמחוז מוֹרְבִּיהַאן. עד המאה ה-19 היתה מרכז גדול לתעשית שימורים, ואילו כיום, מרכז תיירותי, מרכז לתַּלַסוֹתֵּרָפִַיָה (טיפול וריפוי באקלים ימי וברחיצה בים), ונמל ימי ממנו יוצאות הספינות אל האי בֶּל-אִיל-אן-מֶרBELLE-ILE-EN-MER.
הסופר גוּסְטַב פְלוֹבֶר והשחקנית שָרָה בֶּרְנַרְד נהגו לנפוש באתר זה.
CARNAC
עד היום לא נמצא הסבר הולם לתופעה הזו, של אלפי סלעים זקופים, ניצבים בשורות בלב שדה ליד העיירה קַארְנַאק, כחלק ממונומנטים נוספים כמו דוֹלְמֶנִים, מֶנְהִירִים ושאר תילי הנצחה למיניהם. כל הסברות - נמצאו כלא מוכחות.
אבל לעיירה הקטנה זה עשה רק טוב, כי המוני תיירים סקרנים מגיעים למקום, בודקים, מתרשמים, מצלמים ובעיקר משווים עם התופעה הזהה בסְטוֹנְהֵאנְג' שבאנגליה.
ובאם לא תמצאו את התשובה המתאימה במוזיאון הפרהיסטורי שבמקום, לכו לגְרַאנְד פְּלַאז'GRAND PLAGE, חוף הים החולי שקַארְנַאק מתהדרת בו.
BELLE-ILE-EN-MER
האי הקסום והמרתק הזה, מושך אליו תיירים, הבאים להציץ במצודה הגדולה שבפתח הנמל הראשי בכפר LE PALAIS, לתפוס שלוה על אחד החופים הסלעיים שבו, לבקר במוזיאון שָרָה בֶּרְנַארְד השחקנית שבילתה רבות באי זה, או להסתובב בין עשרות החנויות שבאזור הנמל ולחפש מזכרות ומְציעֵס.
הרשו לי לספר לכם חוויה אישית, כי לנו בבואנו לאי זה, היתה מטרה אחרת: ציד לובְּסְטֶרִים ! כי זהו עיקר העיסוק של תושבי אי זה, מלבד התיירות.
התמקמנו במלון באי קִיבֶּרוֹן והזמנו מקומות על המעבורת הראשונה ביום שלמחרת. עם שחר הפלגנו כשעננת שחפים מרחפת מעלינו. כעבור שעה הגענו לנמל לֶה פָּלֵה וממנו ישר לביקור במצודה. בצהריים שכרנו 2 זוגות אופניים ורכבנו כ-7 ק"מ צפונה, אל כפר הדייגים סוֹזוֹן SAUZON.
בנמל פגשנו דייג, שסיפר כי הוא יוצא עוד מעט לפזר את הכלובים לצורך ציד הלוֹבְּסְטֶרִים. בקשנו להצטרף והוא ניאות, לא לפני שצייד אותנו במעילים נגד הרטבות, וטוב שכך.
ציד הלוֹבְּסְטֶרים די מורכב. הכלובים בנויים כארגזים מרושתים, וקשורים זה אל זה. בחלק העליון של כל כלוב ישנו פתח קונוסי, דרכו הלוֹבְּסְטֶר אמור להשתחל פנימה, ברם, מבלי יכולת לצאת בשל מבנהו.
בתוך הכלוב, קיימת רשת קטנה אליה מכניסים את הפיתיון: דגיג. מאחר ולוקח קצת זמן עד שהלוֹבְּסְטֶר לוכד בצבתותיו את הדגיג, יש סיכוי שאחד או שניים נוספים יצליחו לחדור לתוך הכלוב, חלומם של הדייגים.
את הכלובים מפזרים בלב ים, ובשל משקלם, הם צוללים לעומק של כ-20 מ', שם מתחוללת הסצנה.
עת חזרנו בערב, תיאמנו עימו להיפגש בנמל בשעה 04.30 בבוקר שלמחרת. חזרנו ללֶה פָּלֶה, התמקמנו ללינה במלון, ויצאנו לסעוד את ליבנו ב...הוֹמָאר-אַ-לָה-נַאז', כמובן.
החזרה לסוֹזוֹן, השכם בבוקר שלמחרת, התנהלה בחושך כמעט מוחלט, אבל סקרנותנו גברה על הכל. ידידנו הדייג המתין לנו, ולאחר שעטינו עלינו את המעילים, יצאנו ללב ים.
איזו תחושת סיפוק, לשלות את הכלובים בזה אחר זה מהים, ולמצוא בכל כלוב לוֹבְּסְטֶר או שניים ?
באחת הפעמים, ראינו אותו משליך אחד כזה לים, כשחלקו התחתון שחור משחור, ולשאלתנו השיב כי היתה זו נקבה עם אלפי ביצים שחורות דבוקות אל בטנה, והתקנות אינן מאפשרות ציד נקבות עם ביצים. נשמע הגיוני.
חזרנו בשעה 9 לנמל סוֹזוֹן, או אז חזינו בסחר, בהליכי האריזה ובשיווק, ובשעת אח"הצ חזרנו לקִיבֶּרוֹן בהפלגה ישירה מסוֹזוֹן, לא לפני שנפטרנו מ-2 זוגות האופניים, עייפים –אך מרוצים !
