כתבה מס' 184 (3 מתוך 4 אודות העיר נַנְסִי)
עוגת ספוג מסורתית רכה ממוצא פולני, ספוגה ביין טוֹקַאז' הונגרי מתוק, שהופיעה לראשונה במאה ה-18, עת מלך פולין הגולה סטניסלב לשצ'ינסקי ששהה בננסי, לוריין, איבד את שיניו מרוב אהדתו לסוכר ולממתקים.
כתוצאה מכך נאלץ בתום הארוחות, לטבול את עוגת הבריוש שלו ביין, ע"מ להופכה לרכה יותר. בהמשך, זכתה העוגה במתכונת זו לפופולריות רבה בצרפת בעידודו והובלתו של השף ניקולה סְטַהרֵר, שהחליף את יין הטוֹקַאז', ברוּם.
עם יין טוקאז' הונגרי, או עם רוּם, לליאורה שלנו, יש מתכון קל ומהיר למאפה טעים זה, ללא שמרים !
המיצרכים:
3 ביצים
150 גרם סוכר
150 גרם קמח
60 גרם חמאה
חבילה אבקת אפיה
לסירופ:
250 גרם סוכר
1 כוס מים
חצי כוס רוּם
ההכנה:
נחמם תנור ל-180 מעלות. נמיס את החמאה במיקרו.
נערבב 150 גרם סוכר ו-3 ביצים (עדיף במיקסר-יד) ונוסיף את החמאה המומסת. נוסיף קמח ואבקת אפיה. נעבד את הבצק היטב עד שיהיה חלק.
ניתן לו לנוח כשעתיים.
נשמן קלילות תבנית קוגלהוף גבוהה ונשים בה את הבצק.
נכניס לתנור שחומם מראש ונאפה 15 דקות ב-180 מעלות ועוד 15 דקות ב-150 מעלות.
בזמן האפיה נכין את הסירופ: נרתיח מים וסוכר, נוסיף את הרום, נערבב כ-3 דקות. נוציא את המאפה מהתנור, נמתין כ-20 דקות, נהפוך לצלחת מרק, ניצוק את הסירופ מעל ונקשט בקצפת ופירות מסוכרים.
את בקבוק הרום נשאיר, לפי המסורת, למי שירצה להוסיף או ללגום.
ולפני שהרוּם יְשַׁכֵּר – הבה נְתָיֵיר, כי ננסי עיר יפה שמחכה לנו !
PLACE DE LA CARRIERE
כיכר זו שנבנתה במאה ה-16 קיבלה את שמה הנוכחי לאחר שרבים החלו או בנו את הקריירה שלהם במקום זה, והכוונה היא ל"ווינרים" של טורנירים, מירוצי סוסים, תחרויות ו/או משחקי אבירים שונים באותה תקופה.
הכיכר ממוקמת בעיר העתיקה של ננסי, בצמוד לכיכר סטניסלאס, כאשר רק 'PORTE HERE מפריד ביניהם, וביחד עם כיכר אליאנס, מהווים 3 הכיכרות אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, מאז דצמבר 1983.
בין הבניינים המרשימים שמקיפים את הכיכר, ניתן למצוא את ארמון המושל של ננסי, בורסת הסוחרים, קשת הֶרֶה, מלון מורווילייר ומלון בובאו-קראון.
שני אירועים חשובים מתקיימים בכיכר זו מידי שנה: יריד הספרים של ננסי, ומירוץ מרכבות סטודנטים (אחת לשנתיים), במהלך סוף שבוע של חודש מאי, במשך 24 שעות ברציפות.
BASILIQUE SAINT-EPVRE
נבנתה בסגנון ניאו-גותי ראוותני במהלך המאה ה-15, מצפון לפלאס סטניסלס בצמוד לפלאס דה לה קרייר, במקום הכנסיה הקהילתית שהיתה קיימת שם מאז 1080. הצריח שהיה נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעיר באותם ימים, שימש גם כמגדל שמירה, אך ב-1867 הופל לאחר ש-4 שנים קודם לכן, נהרסה הכנסיה עצמה.
עבודות השיקום החלו במהרה, וב-1875 נסתיימה הבניה. אך אז הגיעה מלחמת העולם ה-1 ושוב נפגעו הכנסיה, הגג וחלק מחלונות הויטראז'ים.
משנת 1999 נחשבת הכנסיה כמונומנט היסטורי.
EGLISE DES CORDELIERS
כנסייה קתולית בסגנון גותי-רנסאנסי, עם חזית מרשימה, שנבנתה בין השנים 1477 ל-1487, תחת שלטונו של רנה ה-2, מלך לוריין, ממערב לפארק דה לה פפינייר, בסמוך לארמון דוכסי לורן, שמהווה ביחד עם המנזר שלידה חלק בלתי ניפרד ממוזיאון לוריין.
הכנסיה המכונה גם כנסיית-קבר, מסווגת כמונומנט היסטורי החל משנת 1840, גם בשל העובדה כי היא מכילה את קברי דוכסי לוריין לשעבר, ואבות משפחת הבסבורג-לוריין.
MUSEE DE L’ECOLE DE NANCY
מוזיאון מעניין שממוקם במרכז החלק הדרום-מערבי של ננסי, בבית בורגני גדול שניבנה בסוף המאה ה-19, ואשר נחנך ב-1935 במתכונת מצומצמת, אך לאחר שנים של רכישות ותרומות, גידול והתרחבות, נחנך שנית ביוני 1964.
המוזיאון מציג ומייצג את הזרם האמנותי נקרא "אֶקוֹל דה ננסי", כשחדרי התצוגה מעוצבים בסגנון ארט נובו. האוספים כוללים:
פרטי ריהוט של האמן אמיל גָאלֵה (1846-1904) שהיה תעשיין צרפתי, שהתמחה בתחום הריהוט (מיטות, שולחנות, שידות), של יצרן הארונות הצרפתי לואי מז'ורל (1859-1926) ופסנתר כנף בעיצובו של החרט/פסל/צייר צרפתי ויקטור פרובה (1858-1943).
עבודות זכוכית אמנותיות של אותו אמיל גאלה: גופי תאורה, כוסות, אגרטלים וגביעים.
יצירות קריסטלים בעיצוב אנרי בֵּרְזֶ'ה, מאייר ומעצב צרפתי (1870-1937), ובייצורו של מפעל מקומי שנוסד ב-1878 על ידי זַ'אן דָאוּם.
אוסף של כ-10000 יצירות בתחום האמנות הגרפית: כרזות, סקיצות, הדפסים ומסמכים אדריכליים
בנוסף, קיימים במקום אקווריום וגן המאכלס בבריכות המים ובסביבתן, צמחים נדירים וצמחים מהכלאות שונות. שניהם אגב, מסווגים כמונומנטים היסטוריים משנת 1998.
HOTEL DE VILLE
מוסדות עיריית ננסי נדדו במשך השנים מבנין אחד למשנהו, עד שדוכס לוריין, סטניסלב לשצ'ינסקי (שהתפטר מתפקידו כמלך פולין), לקח יוזמה, ובשנת 1752 החלה בניית בניין העירייה החדש, בתכנונו הניאו-קלאסי של האדריכל עמנואל הרה, חביבו של סטניסלב, מי שתכנן מבנים וככרות נוספים סמוכים.
הבנין, ברוחב 98 מ', במקומו כיום, בצד הדרומי של כיכר סטניסלס, ניבנה מאבן גזית, ונחנך רשמית בנובמבר 1755 כשכל חלקיו, החדר המרכזי, פרוזדור הכניסה והחדרים העיקריים, מושקעים בעיטורים וציורי קיר כולל על התקרה. במהלך המהפכה הצרפתית, רבים מהחדרים ניזוקו ונבזזו על ידי המהפכנים. למרות זאת, בשנים 1862 ו-1956 בוצעו הרחבות ושיפוצים.
בשנת 1886 הוכרז הבנין כמונומנט היסטורי.
