אנו עדיין בעיר פּוּאַטְיֶיה ובסביבתה, כי מסתבר שלמרות ריחוקה מפריז, מרסֵיי וז'נבה, יעדי נחיתה מועדפים על מרבית הישראלים, יש לה המון מה להציע, הן בתחום התיירות והן בתחום הגסטרונומיה.
בכתבה הקודמת למדנו להכיר ולהכין את המאכל המקומי-מסורתי בְּרוֹיי פּוּאַטֶוַואן, ואילו היום נחשף בפני מאכל נוסף, הפָרְסִי פּוּאַטֶוַואן, מעדן מקומי-מסורתי-מובהק גם הוא, עשוי מגוש ירקות קצוצים גס: תרד, מנגולד, חמציץ, כרישה, כרוב, גבינות ובייקון או בשר קצוץ אחר, עטוף ברשת (או בעלה כְּרוב), שנאפה בתנור בכלי הנתון בבָּן-מָרִי וכשהמאכל מוכן, הופכים אותו על צלחת הגשה ופורסים ממנו פרוסות.
מעדן זה מוגש במסעדות, כמְתַאָבֵן, בעיקר.
וכיצד מכינים אותו ? בדיוק לשם כך יש לנו את ליאורה. מה יש לך לאמר בנדון, ליאורה'לה ?
המיצרכים:
400 גרם כרוב ירוק
200 גרם תרד
200 גרם
200 גרם עלי חמציץ
צרור עירית
200 גרם עלי מנגולד
צרור פטרוזיליה
3 ביצים
80 גרם קמח
10 גרם קרם פרש
200 גרם גבינת עיזים (מומלץ גבינת סנט מור)
25 גרם חמאה
מלח, פלפל ומעט מוסקט
ההכנה:
מסירים 4 עלי כרוב שלמים ומבשלים במים עד לריכוך. מוציאים ומסננים. מייבשים במגבת נייר. קוצצים את כל הירקות ושמים בקערה גדולה.
בקערה נפרדת מערבבים קמח, קרם פרש, ביצים וגבינה. מעבירים את תערובת הביצים לקערה עם הירקות. מערבבים, מתבלים.
משמנים בחמאה ומקמחים תבנית סיליקון בצורת קערה. מרפדים את הבסיס ומסביב בעלי הכרוב. יוצקים פנימה את תערובת הירקות. מחממים תנור ל-200 מעלות. שמים את התבנית בתוך תבנית בן-מרי, מלאה עד חציה במים. מכסים בנייר כסף ואופים כ-30 דקות.
הופכים על צלחת הגשה ואוכלים חם או קר בליווי סלט קטן של עגבניות שרי.
למדנו להכין פָרְסִי פּוּאַטֶוַואן, זה הזמן ללמוד מה עוד יש לפּוּאַטְיֶיה ולסביבתה להציע מבחינה תיירותית !
NOTRE DAME LA GRANDE
כנסית נוֹטְרֶה-דַאם-לָה-גְרַנְד שבעיר פּוּאַטְיֶיה, הינה כנסיה קתולית שנבנתה במאה ה-11 ונחנכה בשנת 1086. במשך השנים עברה שינויים רבים, כמו במאה ה-16 עת נשברו ראשי הדמויות המעטרות את חזיתה המערבית, ברם, לאחר המהפכה הצרפתית היא עוצבה מחדש. הויטראז'ים מתוארכים למאות ה-19 וה-20. העוגב הגדול מתוארך לשנת 1996.
לפני כ-30 שנה הוחל במלאכת השיפוץ והשיחזור של חזיתה המערבית, וב- 1995 עת הסתיים השיפוץ, היא הוארה בלילה על ידי לוח צבעים שלם ומרשים, כתזכורת לעברה ולמסורת הימי-ביניימית של עיטורי כנסיות.
הכנסיה מוכרת בעולם בשל קירותיה המצויירים: הבתולה, ישו, השליחים, קדושים אנונימיים ומוטיבים רומיים-ביזנטיים, אך בעיקר, כפי שכבר הוזכר, בשל חזיתה המערבית המעוטרת בפסלים ומהווה יצירת מופת של אמנות דתית-רומנסקית. בין הדמויות המופיעות שם: אדם, חוה, יעקב, נבוכדנאצר ה-2, ישו, החטא הקדמון, הנביאים משה, דניאל, ירמיהו וישעיהו, דוד המלך וסצינות מאירועים בירושלים ובנצרת.
MUSEE SAINT CROIX
מוזיאון סט. קְרוּאָה שבפּוּאַטְיֶיה, נבנה בשנת 1974 מבטון וזכוכית, פרי עבודתו של האדריכל זַ'אן מוּנְג, מחשובי האדריכלים של המחצית השניה של המאה ה-20, שאף קבל פרס אדריכלות אירופאי לעבודתו זו וזכה לשבחים רבים.
מוזיאון זה הגדול ביותר בפּוּאַטְיֶיה והסביבה. מארח תערוכת קבע של תקופות מהפרהיסטוריה ועד האמנות העכשווית.
היצירות החשובות שבו הן פסלים של אוֹגוּסְט רוֹדֶן וקָמִיל קְלוֹדֶל, אגרטל שרידי זכוכית קדום שנמצא במנזר בכפר סט. סַבִין-סוּר-גָרְטֶמְפְּ שממזרח לפּוּאַטְיֶיה, ציורים של האמנים מוֹנְדְרִיאַן, רדוֹן, ועוד.
PROMENADES LOCALES
לאלה ממיטיבי הלכת, מצפים כ-400 ק"מ של שבילים מסומנים ונגישים חוצים-עוטפים את העיר פּוּאַטְיֶיה וסביבתה. האזור הכפרי הגובל בעיר, כולו חורש, כרי דשא חוות ושרידים מימי הביניים כקפלות עתיקות וגשרי אבן ישנים.
עמק הנהר קְלֵיין העובר בעיר, יצר מחשוף סלעי וקירות תלולים ומחוספסים המעניקים לצועדים נוף ומימד יותר דרמטיים בצעידתם.
PARC DE BLOSSAC
פארק בְּלוֹסַאק הינו גן ציבורי, מהיפים ביותר בכל צרפת, הוקם במאה ה-18 על ידי הרוזן בְּלוֹסַאק שחלומו היה לשנות את דמותה הימי-ביניימית של פּוּאַטְיֶיה, לעיר עם שדרות רחבות ושטחים פתוחים דוגמאת פארק מפואר זה. ולפיכך הוא גם הפארק הגדול ביותר בעיר ובסביבתה.
שרידי חומות עתיקות של העיר מעטרים את פינתו הדרומית, ממנה מוליך שביל להולכי רגל אל גדתו הימנית של הנהר קְלֵיין.
רוב הפארק בנוי משדרות עצים בסגנון צרפתי מוכר, אך יש בו גם גן אנגלי עם ערוגות פרחים, נחל נוי, פסלים, גן סלעים, גנים בוטניים, גן ורדים, מערה ופינת חי על שטח של 1 דונם המאכלסת חזירי-ים, ארנבות ותוכים. לא לפספס !
ANGLES SUR L'ANGLIN
אַנְגְלֶס-סוּר-ל'אַנְגְלַאן הינו כפר קטן ויפהפה מרשימת "הכפרים היפים ביותר בצרפת", ששוכן צפונה-מזרחה מהעיר פּוּאַטְיֶיה. נבנה מסביב לטירה מהמאה ה-11 שנבנתה במקור עבור הבישוף של פּוּאַטְיֶיה.
בלשכת התיירות שבמקום, ניתן לקבל מפה עם 5 מסלולי טיולים רגליים בכפר ובעתיקותיו, תוך כדי ביקור אצל אמני ואומני המקום.
לקראת סיום, אל ייפקד מקומו של אחד מהסמלים הגסטרונומיים היותר מוכרים של האזור, גבינת שַׁבִּישוּ דֶה פּוּאַטוֹCHABICHOU DE POITOU. ולא בכדי, כי אזור ירוק זה, עם שפע של עשב ומים, מתאים מאד לרעיית עדרי עיזים.
האגדה מספרת כי במאה ה-8 לספירה, לאחר קרב פּוּאַטְיֶיה, נותרו באזור שבטים ערבים שעסקו בעיקר במרעי עדרי העיזים שלהם, והם שהפיקו ראשונים את הגבינה הזו, שנקראה בתחילה צַ'בְּלִיס, עז בערבית, שעם הזמן השתבשה והפכה לשַׁבִּישוּ.
מדובר בגבינה רכה, עם קליפה טבעית ומירקם יציב וקרמי (בפנים), שמתיישנת בדרך כלל תוך 10-20 יום.
