עוגת פִינַנְסְיֶיר FINANCIERE
עוגיה ממכרת, קלילה, חמאתית, רכה, ספוגית ופריכה, עשויה מקמח שקדים או משקדים גרוסים וחמאת בטנים. העוגיות המסורתיות יותר, כוללות גם חלבון ביצה, קמח ואבקת סוכר, ונאפות בתבניות מלבניות קטנות.
העוגיה הומצאה בימי הביניים על ידי מסדר נזירות, אך נהייתה יותר פופולרית במאה ה-19. שמה בא לה, על פי גירסה אחת, בשל דמיונה למטיל זהב. הגירסה השניה טוענת ששמה ניתן לה במאפיה באזור הבורסה של פריז, כי בשל גודלה, ניתן להכניסה לכיס, מבלי שייגרם לה נזק כלשהו.
הן כל כך טעימות ועדינות, שאתן כאן מתכון ביסי לעוגיות הפִינַנְסְיֶיר האלה, אבל כדי לתת להן טאץ' מקומי, אפשר להוסיף לתערובת כף של משחת פיסטוק ירוקה (להשיג בחנויות המתמחות בחומרים וציוד למאפיות), כף קרם חלבה או קקאו/שוקולד.
הכי טעים להכין אותן כך (לכ-40 עוגיות בתבנית שקערוריות מיוחדת, רצוי מסיליקון).
המיצרכים:
150 גרם חמאה
100 גרם אבקת סוכר
50 גרם קמח לבן, רצוי מנופה
50 גרם שקדים טחונים
30 גרם אגוזי לוז קלויים טחונים
4 חלבונים
1 כפית תמצית וניל
אפשר גם חצי כפית קליפת תפוז מגורדת דק.
ההכנה:
נמיס במחבת את החמאה עד שתשחים מעט. נסיר מהאש. בקערה נשים קמח, שקדים טחונים, אגוזי לוז טחונים, אבקת סוכר וגרידת תפוז. נערבב.
נקציף 4 חלבונים לקצף יציב. נוסיף לקערת החמרים היבשים את החמאה המומסת, הוניל, ונערבב. נעביר את קצף החלבונים, בתנועות קיפול אל קערת הקמח עד שהקצף יבלע בתערובת.
נקרר במקרר כחצי שעה.
נחמם תנור ל-180 מעלות. נשמן את השקעים בספריי שמן. נוציא את התערובת מהמקרר ונמלא את השקעים עד ל-3/4 מגובה השקע. נאפה כ-10 דקות עד שהעוגיות מזהיבות ושוליהן משחימות.
איור: ליאורה קרן
במגדניה קטנה, LA PATISSERIE DE REVES ברובע ה-8, מוקפת במוזיאונים ואתרי תיירות אחרים, מצאנו את עוגיות הפִינַנְסְיֶיר הטעימות ביותר, וכן, הכנסנו אותן לכיס, ועד הערב צורתן השתמרה להפליא, כאילו להצדיק את שמן.
ואם כבר אנחנו ברובע ה-8, בואו נעשה קצת תיירות ונהנה מאתריו המרתקים !
'MUSEE JACQUEMART ANDRE
מוזיאון פרטי זה, ברובע ה-8, היה ביתם של אֶדוּאַרְד אַנְדְרֵה ונֶלִי זַ'אקֵמַאר, ונועד להציג את אוסף יצירות האמנות ושכיות החמדה שצברו במהלך חייהם.
אַנְדְרֵה, בן למשפחת בנקאים עשירה, אספן נלהב, בנה בית זה בשנת 1875 ולאחר שנשא לאשה את נֶלִי זַ'אקֵמַאר, הסתובבו השניים רבות באיטליה, והביאו משם לביתם בצרפת אוסף גדול ומגוון.
לאחר מותו, המשיכה נֶלִי לאסוף יצירות בעיקר מהמזרח. המוזיאון, שפתוח לקהל הרחב החל מ-1913, מחולק ל-5 אגפים: 2 אגפי דירות, גן חורף, מוזיאון איטלקי ודירות פאר של המשפחה.
בולטות באוסף יצירות של קַנַלֵטוֹ, רֶמְבְּרַנְדְט, וַאן דַייק, זַ'אק לוּאִי דָוִיד, תּוֹמַאס גֵיינְזְבּוֹרוֹ, בֶּרְנִינִי, בּוֹטִיצֶ'לִי, פְרָאגוֹנַאר ועוד רבים אחרים.
המוזיאון שימש תפאורה למספר סרטים, ביניהם הסרט "גִ'יגִ'י" משנת 1958 בבימויו של וִינְסֶנְט מִינֵלִי ובכיכובם של לֶסְלִי קָארוֹן, מוֹרִיס שֶׁבָאלְיֶיה, אֶוָוה גַאבּוֹר ולוּאִי ז'וֹרְדָן.
LOST IN FRENCHLATION
להיט תיירותי חדש יחסית בחיי התרבות של פריז !
בית לסרטים צרפתיים עם כותרות באנגלית, המקרין את הסרטים הצרפתיים האחרונים שיצאו אל האקרנים, בכל יום שישי, כולל משקאות לפני ההקרנה ואחריה, ומאפשר "סְמוֹל טוֹק" בין מבקרים/תיירים לקהל הפריזאי המקומי. מעניין !
CATHEDRALE SAINT-ALEXANDRE NEVSKY
קתדרלה רוסית-אורתודוכסית בסגנון ביזנטי, ברובע ה-8, שנוסדה ב-1861 והיתה בכך לכנסיה הפולחנית הראשונה על אדמת צרפת.
מבנה מרשים זה, במימונו של הצאר אלכסנדר ה-2, שייך לפטריארכיה של מוסקבה.
MUSEE NISSIM DE CAMONDO
מוזיאון אלגנטי לאמנות דקורטיבית, ברובע ה-8, בצמוד לפארק מוֹנְסוֹ, בתוך מבנה מ-1911 שהיה בעבר מלון קַמוֹנדוֹ, ונבנה ע"י מוֹאִיז דֶה קַמוֹנְדוֹ, בנקאי, על מנת להוות משכן הולם לאוסף רהיטים ופרטי בית שרכש במשך השנים, והוקדש לזכר בנו נִיסִים דֶה קַמוֹנְדוֹ שנהרג במלחמת העולם ה-1.
אסון נוסף פקד את המשפחה ב-1936 עת אחותו ומשפחתה נלקחו למחנה ההשמדה באושוויץ ושם נספו. למרות הכל, הבנין והאוסף השתמרו עד עצם היום הזה. 3 קומות לו: למטה - מטבחים, מעל – חדרי אירוח ולמעלה דירות מגורים. עבודות/יצירות שיש, פרטי ריהוט של מיטב המעצבים באותה תקופה, פסלים, שטיחים, נברשות מפוארות, כדים, עציצים ואביזרי פרזול מעוצבים, פזורים בכל חלקי הבית.
MUSEE CERNUSCHI
מוזיאון לאמנות אסייתית, עם דגש על סין, יפן וקוריאה, ברובע ה-8 בצמוד לפארק מוֹנְסוֹ, שמאז ינואר 2013 הינו חלק מ-14 המוזיאונים השייכים ומנוהלים על ידי עיריית פריז. נוסד ב-1898 על ידי הֶנְרִי סֶרְנוּשִׁי, במקום שהיה אף ביתו.
בתחילה היו במוזיאון כ-5000 פריטי אמנות וארכיאולוגיה, אך כיום, לאחר 4 שנות שיפוצים, מספרם עולה כבר מעל ל-12500, בשטח כולל של כ-3200 מ"ר, כולל: מסכות, קרמיקות ופסלים, ביניהם בולטים פסלי בּוּדְהָה מרובע מגוֹרוֹ שבטוקיו, יפן.
PARC MONCEAU
פארק ציבורי בלב הרובע ה-8, שנבנה ביוזמת פִילִיפְּ ד'אוֹרְלֵיאַן, הדוכס של שַׁארְטְר, בן-דודו של המלך לוּאִי ה-16, עת נתן הוראה ב-1778 לסופר-צייר לוּאִיס קְרמוֹנְטל את האות לעיצובו. ב-1779 הסתיימה הקמתו של גן זה, שכללה פירמידה מצרית, רוֹטוֹנְדָה (מבנה עם בסיס עגול) רומאית, קוֹלוֹנָדָה (מבנה עמודים) קלאסית, אגם עם פרחי מים, אהל טָטָרִי, טחנת רוח הולנדית, בית חוה, מִינֵרָט, בית מקדש קטן, כרם, מערה, עמודים קורינטים, פסלים עתיקים ו.....גמלים שהילכו בשבילי הגן.
הפארק היה חביבו ומקום להשראה למלחין הֶקְטוֹר בֶּרְלִיוֹז, ולאמן קְלוֹד מוֹנֶה, שאף צייר כאן שלוש יצירות. כיום, משפחות, אמהות וילדיהן מטיילים ומבלים בו, בין פסליהם של גִי דֶה-מוֹפַּאסַן, פְרֶדֶרִיק שׁוֹפֶּן, שָׁארְל גוֹנוֹ ואחרים, לבין שפע עצים, פרחים וצמחים נדירים. גישה חופשית לוַוי פַיי.
איור: ליאורה קרן
