| מה קרה בשפניה של מסיה ליוּק פּוּאַרוֹהביטוי "פינת ליטוף" שמרבים להשתמש בו בגן-חיות או בפינת חי, נלקח בוודאות מהשפניה של מסייה ליוּק פּוּאַרוֹ, שנמצאת במתקן דמוי מַדָפִיָה בחצר ביתו, על רכס ההר החולש על העיירה לָה בְּרֶס. הילדים "מתים" על הדבר הרך-הענוג-הצייתן המתמסר הזה, אוהבים לאמץ אותו אל חיקם וללטף בחיבהנכדיי אינם יוצאי דופן בתחום זה, ולכן, באחת החופשות בווֹז', תיאמתי את בואי עם מסייה ליוּק פּוּאַרוֹ ולקחתי אותם לביקורהשלב הראשון, לעבור את מחסום כלב השמירה, ולילדים כידוע, אין את הרתיעה שיש למבוגרים. אני לא הייתי מעז להתקרב ליצור האימתני הזה, אבל הילדים, ללא כל מורא, חלפו על פניו, כאילו לא היה שם. הנביחות (עם 2 טורי השיניים החשופות) החלו רק כשאני ניסיתי להתקרבהילדים הוציאו כל ארנבת מתאה, ליטפו וליטפו, וכולם נהנו: הארנבות, הילדים, אני, שלא הפסקתי מלצלם, ומסייה ליוּק שרץ לביתו הסמוך והביא בקבוק עם לִיקֶר מִירַבֶּל שהכין בעצמו ומזג לשנינו בכוסיותכעבור כמה ימים חזרנו, לבקשת הנכדים הקטנים, אל השפניה לביקור נוסף, וכאן חיכתה להם הפתעה: באחד התאים התרוצצו כמה שפנים קטנים לצד אימם שנחה בצידי הכלוב. נכדי הקטן רפאל, סקרן מטבעו, שאל אותי: הכיצד ? הרי לפני כמה ימים היא היתה לבד! לך תסביר לילד בן 4 על חיי המין של הארנבות ואילו נכדי האחר, שני, לקח את זה צעד אחד רחוק יותר, כי למחרת, ביום השוק של זֶ'רַארְמֶר, חלפנו על פני דוכן בשרים, ולמראה גושי הבשר התלויים על הווים, שאל אותי איזה בעל חיים זה, ואני עניתי בתמימות: ארנבת! מאותו יום – ועד היום, נכדי טבעוני | |