! גבינת מונסטר – מפלצת סירחון

גבינת מוּנְסְטֶר – מפלצת סירחון !

כתבה זו מוקדשת לחברתי הטובה פולט מהעיר מץ שבצפון-מזרח צרפת

היכרותי עם הגבינה הזו החלה לפני כ-35 שנים. לאחר סיור ביריד בהַנוֹבֶר שבגרמניה, קפצתי לביקור סוף שבוע אצל חברי בעיר מֶץ שבצפון-מזרח צרפת, פּולֶט ורָטוֹן רוזנטַל. ממֶץ המשכנו לביתם שבהרי הווֹז', ליד העיירה לָה בְּרֶס LA BRESSE, וביום א', לקראת חזרתי ארצה, יצאנו לשוק המקומי לקנות קצת גבינות. רטון המליץ לי על המוּנְסְטֶר. הריח היה חריף, אך צרפתי שמבין בגבינות, יסנגר ויאמר כי "מה יותר מסריח – יותר טעים !"

חברי ביקש מהמוכר לארוז את החבילה בוַאקוּם, וכך אכן עשה. כשהגענו לביתם, פולט פתחה את הדלת ומיד שאלה: הו, קניתם מונסטר ! כי למרות הוַאקוּם, הריח היה מאד תוקפני. לקחה את גוש הגבינה ושמה, בינתיים, במקרר למטה, בין הירקות. ומדוע שם ? כי הגבינה תתעדן ותקבל את הארומות של הירקות, ואילו הירקות יקבלו ניחוח של גבינה. כך אמרה.

למחרת, טרם עזיבתי, שלפה את הגבינה מהמקרר, הכניסה לתוך שקית ניילון, וקשרה היטב, לבל יברח הריח.

שמח וטוב לב הגעתי לשדה התעופה אך בשל חוסר נסיוני, לא שלחתי את הגבינה עם המזוודה אל בטן המטוס, המקום הקריר ביותר, אלא לקחתיה עימי, ולאחר שהתיישבתי, שמתיה בארון שמעל מושבי.

! BIG MISTAKE

כי ריח הגבינה, הלא נעים בלשון המעטה, פשט בסביבה ושכני לספסל הביטו בחוסר נוחות זה בזה, כאילו שאלו: אתה הוא זה ששחרר ?

בשלב זה אזרתי אומץ, קמתי והסברתי את סיבת הריח. תחושת הקלה עברה על כולם, ואשר התגברה לאחר שבקשתי מהדיילת לשים את הגבינה במקרר כלשהו במטוס. וכך אכן נעשה. הגבינה מצאה את מקומה בתוך קַלְקַר מלא בקוביות קרח.

באוירה המזוקקת והנינוחה שנוצרה, המראנו לדרכנו, ונושא הגבינה נשכח.

ברם, באמצע הטיסה, אחת הדיילות נגשה אל ארגז הקלקר, ולפתע....עפה 2 מ' אחורנית !!! מסתבר שלא ידעה על קיום הגבינה ובבואה לשלוף כמה קוביות קרח, קיבלה מכת הדף סירחון ישר בפנים.

סיפור מסריח.