פרק א' בסידרה בת 2 פרקים אודות העיר סֶט SETE שבדרום צרפת על שפת הים התיכון ומאכליה האופייניים
המַקַרוֹנָאד הוא המאכל הסימלי והמסורתי של העיר סֶט SETE שבדרום-צרפת, לחופי הים התיכון, שאוכלים אותו בארוחות משפחתיות של ימי ראשון. קיימים שני סוגים של מַקַרוֹנָאדוֹת: זו של ימי ראשון שהכנתה היא טקס אמיתי. וזו המהירה של אמצע השבוע, שמכינים כדי לרצות את הבעל, שמתקשה לחכות למַקַרוֹנָאד האמיתית והמושקעת של ימי ראשון.
ליאורה'לה שלנו, מעולם לא ביקרה בסֶט, אבל להכין מַקַרוֹנָאד היא יודעת. ועוד איך !
לכל משפחה יש את הסודות הקטנים שלה אבל הבסיס זהה: בשר בקר (צאך – חלק הבשר שלא מתפרק בבישול ממושך), צלעות חזיר (או בקר) ונקניקיות או נקניק מעושן הנקרא ברז'ואלה, המתבשלים ברוטב סמיך ועשיר של עגבניות ויין.
המנה מוגשת עם פסטה פנה או ריגטוני. הכי חשוב: הרוטב הטוב ניכר בצבעו והוא חייב להיות אדום עמוק עד חום. למעלה מפזרים תערובת של גבינות פרמזן ופיקורינו רומנו ופלפל שחור, גבינות אחרות אסורות באיסור חמור !!!
אז, ל ע ב ו ד ה !
המיצרכים:
6 פרוסות בשר בקר (צ'אך)
500 גרם נקניק ברז'ואלה
600 גרם בשר צלעות
5 בצלים
3 מסמרי ציפורן
שום ופטרוזיליה
800 גרם תרכיז עגבניות
כוס יין אדום
600 גרם פסטה פנה
ההכנה:
משטחים את פרוסות הבשר. שמים באמצע תערובת של פטרוזיליה ושום קצוצים ופרוסת נקניק. ממליחים, מפלפלים ומגלגלים לרולדה. סוגרים עם קיסם עץ.
בסיר עם 3 כפות שמן, משחימים את הרולדות ומוציאים מהסיר. מכניסים לאותו סיר בצל קצוץ, צלעות ושארית הנקניק. משחימים ומערבבים.
מוסיפים את תרכיז העגבניות, מעט מים ויין. מביאים לרתיחה עדינה. מוסיפים את מסמרי הציפורן ואת הרולדות. מקטינים את האש ומבשלים כשעתיים או יותר, עד שהבשר מתרכך והרוטב מקבל צבע אדום-חום עמוק.
מבשלים את הפסטה לפי ההוראות שעל החבילה. מסננים ומגישים עם התבשיל. מעל המנה מפזרים את הגבינה ומקשטים בעלי בזיליקום.
אכלנו ? שבענו ? נהנינו ? כעת נשים פעמינו לעבר העיר סֶט, המכונה "ונציה של לַנְגֶדוֹק",אשר מרושתת בתעלות. עיר עם זהות תרבותית משלה, שפה, מסורות ומטבח ששמו נישא למרחוק.
העיר סֶט SETE נמלה ותעלותיה, לחןף הים התיכון, כפי שנשקפת ממרומי הר סט. קְלֵייר
MONT ST. CLAIR
מדרום –הים התיכון, מצפון וממערב –לגונת תָּאוֹ THAU, וממזרח למרגלותיו –העיר סֶט על תעלותיה וסימטאותיה. זה הנוף המרהיב שנשקף ממרומי 183 מ', פסגת הר סט. קְלֵייר.
ולסקרנים שבינינו, החפצים לדעת מה משמעות פסל הצלב שבמקום, ההסבר פשוט: זו נקודת ציון המראה לדייגים שלמרחוק את דרכם לנמל ביתם, מעין חיקוי לפסל ישו הגואל שבריו-דה-ז'נירו.
NOTRE-DAME-DE-LA-SALETTE
איך להגדיר את הכנסיה הזו ? אתר של תרבות, של תיירות, בית תפילה ומקום למדיטציה ורוחניות, שממוקם על פסגת הר סט. קְלֵייר, בין הים התיכון ולגונת תָּאוֹ.
נבנתה ב-1861 על שרידי מבצר לשעבר שנבנה בזמנו על ידי המלך לואי ה-13.
בכל יום ה-19 בחודש, נערכת בו חגיגה גדולה, ובמיוחד ב-19 בספטמבר, הוא יום הופעת נוטרה-דאם, גבירתנו מלָה-סַאלֶט.
שמו של המקום, שפתוח לביקורים חינם, הולך לפניו בזכות ציורי הקיר הפנימיים שלו ושלל תמונות שניתנו למקום על ידי משפחות דייגים.
PHARE SAINT LOUIS
מגדלור סן לוּאִי עבר גלגולים רבים, מאז נבנה לראשונה בשנת 1684 והתנשא לגובה של 25 מ', נהרס ונבנה בשנית בשנת 1861. במהלך מלחמת העולם ה-2 גרמו הגרמנים נזק כבד לנמל של סֶט ולמגדלור, שנהרס כליל.
ב-1945 החלה בנייתו מחדש, והפעם, לגובה של 33.50 מ', שהסתיימה 3 שנים מאוחר יותר, וכך נשמרה מתכונתו הנוכחית עד היום. גם התאורה התחלפה בו לאורך השנים. בתחילה היו בו 24 מנורות שהופעלו ע"י שמן לִפְתִּית. בשנת 1873 עברו לשימוש בנפט. ב-1908 הוחלפו מנורות השמן למנורות שניזונו מאדי שמן. רק ב-1933 חובר המגדלור לחשמל.
כמו כן, הוזן המגדלור לפני מלחמת העולם ה-2, במכשיר תקשורת אלחוטי, ששלח אותות לספינות שהתקשו להבחין באורות המגדלור, בשל הערפל הכבד.
המגדל פתוח לביקורים, וממרומי 126 המדרגות, נשקף נוף מרהיב של הנמל, והעיר העתיקה.
THEATRE DE LA MER – JEAN VILLAR
תיאטרון הים של העיר סֶט, שממוקם לצד הנמל, על שפת הים התיכון, היה בעבר מבצר בשם פּוֹרְט סַן-פְּיֵיר, שנבנה במאה ה-17 ושנועד להגן על תושבי המקום מפני תוקפים אפשריים.
ב-1960 הפך המקום לתיאטרון וכך הוא משמש גם כיום, כשאמנים רבים מצרפת ומהעולם כולו, כבר כיבדו אותו בנוכחותם. ובקיץ, עת השמים זרועי כוכבים ואור הירח נשקף במימי הים התיכון, מקבלים המופעים רקע מושלם.
ניתן לקבל מידע אודות לוח המופעים בלשכת התיירות המקומית. ואגב, רוב הקהל הינו תיירים, כי תושבי המקום והסביבה, מעדיפים להגיע בסירותיהם לאזור הבמה, ולהשקיף משם.
MUSEE INTERNATIONAL DES ARTS MODESTES (MIAM)
המוזיאון הבינלאומי לאמנויות צנועות שבעיר סֶט נחנך בנובמבר 2000, במקום שהיווה פעם מרתף יין. כיום, זו אכסניה לאלפי חפצים אהובים, אמיתיים או מלאכותיים, המהווים חלק מהארכיאולוגיה של תקופת ילדותנו: חפצי נוי, פסלונים, חפצי אמנות, צעצועים וגאדג'טים (חפיצים) השייכים לאמנים כמו גם לסתם בני אדם.
כל מבקר ימצא בין המוצגים את הדברים שהיו ושהינם קרובים לליבו. במקום חנות מזכרות, חדרי הקרנה, ספריה, סיורים מודרכים וסדנאות, בתיאום מראש.
אגב, ב-2026 המוזיאון יעבור למשכנו החדש, שישתרע על שטח של כ-4000 מ"ר, פי 4 משטחו כיום.
LES HALLES DE SETE
תקראו לשוק של סֶט איך שתרצו: "הלב הפועם של העיר" או "הריאה הגסטרונומית", המקום הוא נקודת מפגש של התמחויות קולינריות מכל האזור.
פסטות, פירות וירקות, דגים ופירות ים, בעיקר מלגוּנת תָּאוֹ הסמוכה, ממלאים את חלל האויר שריחות משכרים ומגרים.
זה המקום לפקוד, בכל יום רביעי בשבוע, כי ביום זה מתקיים שוק ענק מסביב למבנה המרכזי, באויר הפתוח, ובמסעדות הרבות שבמקום, קשה למצוא שולחן פנוי.
BALADES EN BATEAU
הדרך הטובה לגלות את יופיין של ערים כמו ונציה באיטליה, ברוז' בבלגיה או פורט-גרימו בדרום-צרפת, היא באמצעות שיט בסירה, בין אם מדובר בשיט מאורגן על ידי חברות שיט מסחריות, או בהשכרת סירה.
כך גם בסֶט. "ונציה של לַנְגֶדוֹק" כבר אמרנו ? השיט בתעלות העיר, בים התיכון ובלגוּנת תָּאוֹ שמצפון לה, מראה את פניה האחרות של העיר.
שוטטו בנמל ובחרו לכם את הסירה המתאימה, מבין שלל ההצעות שלפניכם.
