אמרתם בִּיסְקְוִיטִים - אמרתם טְרָאוֹ מֶד TRAOU MAD, אמרתם טְרָאוֹ מֶד - אמרתם פּוֹנְט-אָוֶון, כמקור וכמוצא למאפה מתוק זה. ואכן, עיירה קטנה זו, רק כ-3000 תושבים, שמה הולך לפניה, כפנינת תיירות במחרוזת התיירות של נפת פִינִיסְטֶר בחבל בְּרֶטָאנִי, שבצפון-מערב צרפת, ולא בכדי.
ראשית, מיקומה. העיירה יושבת על נחל אָוֶון שמימיו עוברים מתחת ובתוך בתיה ממש, וכמובן, שפע מים, פירושו שפע ירק ופרחים בשלל צבעים. מסלול הליכה לצידו, מאפשר הצצה לאיכות חיים בצד סביבה טבעית, זורמת תמידית, ירוקה ופרחונית.
שנית, הביסקויטים המתוקים האלה, שקשה לחדול מלנשנש אותם, ושתעשייתם מהווה מקור פרנסה נכבד לתושבי המקום.
ושלישית, הצייר/אמן דפוס/סופר צרפתי, פּוֹל גוֹגֶן, שחי בה כ-5 שנים, 1886-1891' תקופה שלימים נודעה כבית הספר של אמנות בת זמננו. כמנהיג של קבוצה בת 8 אמנים שכונתה "אסכולת פונט-אוון", הושפע מהסביבה, והפיק יצירות בעלות משמעויות דתיות ומוסריות, וכל המבקרים סיכמו ביניהם כי הן מהוות מפנה חדש ומעניין בחייו. אחת היצירות היותר מוכרות שלו מתקופה זו, "יֵשוּ הירוק", נחשבת ליצירת מופת בתחום הסימבּוליזם באמנות (ראו תמונה).
טיול רגלי במרכז העיירה, מראה את השפעתו של גוֹגֶן בכל תחום אפשרי: שלטים, תמרורים, ציורי קיר, עיטורי חנויות, מזכרות, קופסאות ממתקים ועוד כהנה וכהנה, נושאי עבודותיו.
ואין כליאורה'לה, להכין לנו מתכון לביסקויטים אלה !
המיצרכים:
300 גרם קמח רגיל
25 גרם קורנפלור
1 וחצי כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
4 חלמונים
200 גרם סוכר
225 גרם חמאה משובחת, רכה
לציפוי, ביצה מעורבבת עם כף מים
ההכנה:
מנפים את הקמח עם הקורנפלור, את אבקת האפיה והמלח, אל תוך קערה. מקציפים בנפרד (הכי טוב במיקסר יד) את החלמונים עם הסוכר למשך כ-3 דקות, או עד שהתערובת תופחת וכמעט מכפילה את ניפחה.
תוך כדי הקצפה מוסיפים את החמאה ואחרי שהיא נטמעת בתערובת, מוסיפים בבת אחת, בערבול איטי, את החומרים היבשים, עד שנוצר בצק מישחתי. מעבירים את הבצק אל יריעת ניילון נצמד רחב. משטחים בעזרת הידיים, מעצבים למלבן ומכסים בעוד יריעת ניילון.
מעבירים למקרר לשעתיים-שלוש. מחלקים את הבצק הקר לשניים: עם חלק אחד עובדים ואת השני מחזירים למקרר. מקמחים גיליון נייר אפיה, ומרדדים עליו את הבצק לעובי של כ-5 מ"מ. מניחים את הבצק שעל נייר האפיה על מגש ומעבירים עם התבנית למקרר, עד שהבצק מתייצב ומתקשה.
את אותו דבר עושים עם החלק השני של הבצק. מכינים מגש מכוסה בנייר אפיה. מוציאים משטח בצק אחד מהמקרר וקורצים ממנו עיגולים בקוטר של 6 ס"מ. מניחים את העיגולים על המגש עם נייר האפיה ומחזירים למקרר. כך עושים גם עם הבצק השני שבמקרר.
מחממים תנור ל-160 מעלות. מערבבים ביצה ומים.מסדרים את עיגולי הבצק הקרים על נייר אפיה בתבנית אפיה, במירווח של כ-4 ס"מ.
מברישים כל עיגול בצק עם תערובת הביצה והמים, מה שמייחד את עוגיות ברטאן מכל שאר סוגי העוגיות.
ממתינים 5 דקות ושוב מברישים ובעזרת מזלג חורצים בעדינות בחלק העליון של כל עוגיה, פסים של שתי וערב. אופים כרבע שעה, או עד שהחלק העליון של העוגיות מזהיב ומעט משחים. מעבירים לצינון על רשת וממשיכים לאפות כך את שאר העוגיות.
פּוֹנְט אָוֶון נחשבת לאתר תיירותי מושך, אך בסביבתה, אתרים מעניינים נוספים.
CONCARNEAU
בדומה לקודמתה פּוֹנְט-אָוֶון, גם לעיירה זו ייחוד משלה: מיקומה וחלוקתה לשניים. העיר המודרנית, נבנתה מסביב לנמל, שבמרכזו אי, העיר העתיקה. בעבר העיר העתיקה שימשה לבניית ספינות, אך כיום, זהו מרכז תיירותי שופע מסעדות, בתי קפה, חנויות למזכרות ומוזיאון ימי מרשים, שמחובר בגשר בודד אל העיר המודרנית ובאמצעות קו מעבורות. הנמל, הינו נמל הדיג ה-3 בגודלו בצרפת, משמש בעיקר לדיג טוּנה. זכורה לי חופשה באזור, במהלכה הגענו לנמל בשעה 6 בבוקר, וחזינו בפריקת שלל הדגה ובמסחר הנלווה שלאחר מכן. ממש מרתק.
לאחרונה נחנך בו מפעל ענק במימון יפני, של חטיפי קטְסובּוּשִׁי (בדומה לדוֹרִיטוֹס).
לצד הנמל, מספנה ענקית, לבנית ופיתוח ספינות אזרחיות וצבאיות, ותחנה חשובה לביולוגיה ימית ומחקר.
קוֹנְקַרְנוֹ, על כ-20000 תושביה, היוותה גם את מקום מושבו של הסופר הבלגי ז'וֹרְז' סִימֶנוֹן, בשנת 1931, יוצר דמותו של המפקח-בלש האגדי ז'וּל מֶגְרֶה.
ROSPORDEN
עיירה יפהפיה, מצפון לפּוֹנְט-אָוֶון, שהנהר אָוֶון חוצה אותה דרך אגם במרכזה, שתושביה, 7700 במספר, צמודים עדיין למסורות הבְּרֶטוֹנִיוֹת מלפני מאות שנים, דבר שבא לביטוי בארכיטקטורה של בתי המגורים, המאכלים והתלבושות (ראו תמונה).
רוֹסְפּוֹרְדֶן נחשבת, בצדק, לבירת השׁוּשֶׁן CHOUCHEN, משקה אלכוהולי פופולרי ביותר באזור בְּרֶטָאנִי, עשוי מתסיסה של דבש במים, ומכיל 14% אלכוהול, בדומה למשקה מִיד MEAD, המכיל בקרבו גם פירות בנוסף לדבש.