סיפור מעניין: את "עוגת המלכים" הזו, היו אופים הרומאים, בכל שנה, בתחילת חודש ינואר, במסגרת "חג האֶפִּיפַנְיָה" (חג ההִתְגלות). בתוך העוגה היו טומנים גרגר שעועית (סמל לפריון ושגשוג) ומי שהגרגר נפל בחלקו, שפר גורלו.
במאה ה-12 לעומת זאת, בצרפת, בחצר המלוכה, מי שגרגר השעועית נפל בחלקו, חלה עליו חובה לרכוש משקאות לכל באי האסיפה.
נזירי העיר בֵּזָנְסוֹן BESANCON שבצפון-מזרח צרפת, לקחו את זה צעד אחד קדימה: היו שמים מטבע זהב בתוך העוגה טרם אפייתה, ומי שהמטבע נפל בחלקו, נבחר לאב המנזר !
המקורות גורסים שמקורה של עוגה זו, בצרפת, אך אינם נוקבים במקום/אזור מסוים, ולפיכך, לאור "הסיפור הנזירי", ננכס את מוצאה לעיר בֵּזָנְסוֹן.
אך לפני שנטייל בין אתריה המעניינים, ליאורה'לה שלנו דרוכה ומוכנה לספק לנו את המתכון המלכותי ל"עוגת המלכים" הזו, אַ-לָה-פְרַנְגִ'יפָּן A-LA-FRANGIPANE (במילוי פְרַנְגִ'יפָּן).
עוגת המלכים, מורכבת משתי שכבות של בצק עלים הממולאות בקרם פְרַנְגִ'יפָּן (בקרם שקדים וקרם פְַטִיסְיֵיר), טעימה, מרשימה וקוצרת מחמאות !
לעוגה הזו קיימות מספר גירסאות, מודרניות יותר, אבל אנחנו ניצמד הפעם למסורת.
המיצרכים:
500 גרם בצק עלים מוכן ומופשר, רצוי בצק עלים על בסיס חמאה
100 גרם סוכר
2 ביצים
100 גרם שקדים טחונים
20 גרם קמח
10 גרם רום איכותי
ביצה להברשה
ולפי המסורת: נהוג להטמין צעצוע קטן בעוגה ולאפות (באירופה ניתן לקנות פיסלוני הפתעה מיוחדים העשויים מחרסינה או מפלסטיק, העמידות לחום התנור), ולמי שרוצה בכל זאת להכין את העוגה ולהטמין בה הפתעה, יכול להשתמש בהפתעות של ביצי קינדר.
הכנת הקרם:
נקציף במערבל חמאה וסוכר, נוסיף ביצה אחת, נערבב עוד כחצי דקה ונוסיף בהדרגה גם את הביצה השניה.
נוסיף למערבל בהדרגה את השקדים והקמח ולבסוף את הרום. נערבב עד שכל החמרים מתאחדים. נכניס את הקרם למקרר לשעה וחצי בערך.
הכנת הבצק:
בינתיים נרדד את הבצק וניצור שני עיגולים בעובי של כ-3 מילימטרים ובקוטר 24 ס"מ. נרפד תבנית עגולה בקוטר זהה, בעיגול אחד. נמרח עליו את הקרם הקר אבל נשאיר שוליים של סנטימטר אחד מסביב. נטמין את צעצוע ההפתעה בפינה צדדית של העוגה.
נבריש את דפנות הבצק, שלא מכוסה בקרם, בביצה טרופה ונשים מעל את שכבת הבצק השניה. נהדק היטב עם האצבעות ונכניס את העוגה לשעה, למקרר.
נוציא את העוגה מהמקרר. נבריש את החלק העליון של הבצק בשארית הביצה ועם סכין נחרוץ אותה לאורך ולרוחב לקישוט, בצורת גלים או בכל צורה מקובלת אחרת. נאפה בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-50 דקות, או עד שמשחים.
נפרוס לפרוסות ונגיש פושר או קר – ומי שמוצא את הפיסלון – הוא המלך שיקבל כתר מנייר שאיתו יסתובב כל היום ולמחרת יכין עוגה חדשה !
העיר בֵּזָנְסוֹן, בירת מחוז דוּ DOUBS, יושבת על עיקול הנהר (בשם זה) על 120000 תושביה, נחשבת לעיר היסטורית. מאחר ויש הרבה מה לראות בה - הבה נצא לטייל.
CENTRE HISTORIQUE DE BESANCON
הבּוּקְל, הרובע העתיק של בֵּזָנְסוֹן, הינו הלב הכלכלי של העיר. מוסדות ממשלתיים ועירוניים, ושפע של חנויות, מציגים מורשת אדריכלית עשירה ומפוארת: כיכרות, גשרים, מיזרקות, פסלים, מבנים ורחובות יפים ושוקקים פעילות.
הבּוּקְל, הלולאה, קיבל את שמו מעיקול הנהר דו, העוקף את הרובע מסביב ויוצר מעין לולאה.
למעט גָאלֵרִי לַאפָאיֵיט וחנות מוֹנוֹפְּרִי, אין בבּוְקְל מרכזי קניות גדולים, אך שפע החנויות והבוטיקים מושכים קהל מקומי רב והמוני תיירים. כתוצאה מכך, מתקיימים בו במהלך השנה אירועים רבים, פסטיבלים, שוק חג מולד מסורתי, "אורות אפריקה" ואירועי מוסיקה וג'אז.
LA CITADELLE DE BESANCON
250000 מבקרים בשנה הם ההוכחה הטובה ביותר לעניין הרב שיש במצודה זו, בלולאה שעל גדת הנהר דוּ, שכן, היא מהווה את האטרקציה התיירותית הגדולה והחשובה ביותר בעיר בֵּזָנְסוֹן.
בשל תפקידה, כמצודת משמר, הושקעו בבבנייתה המאסיבית בתקופת המלך לואי ה-14, משאבים רבים. מימדיה הגדולים יכולים היו להכיל בתוכם ישוב עירוני בן כ-10000 תושבים.
במסגרת הביקור בה, נהנים המבקרים ממוזיאון המצודה, מהגן הבוטני, משרידי באר שנחצבה בסלע עד לעומק של 132 מ', מגן חיות ופינות משחק לילדים.
LA MAISON DE VICTOR HUGO
הסופר וההומניסט הדגול וִיקְטוֹר הוּגוֹ, נולד בשנת 1802 במרכז ההיסטורי של העיר בֵּזָנְסוֹן, לא הרחק מהקתדרלה. למרות שבהמשך המשפחה עקרה למרסיי, בשנת 2013 הוחלט להפוך את הדירה בה התגורר למוזיאון, יען כי חלק נרחב מנכסיו נותר בה.
במיוחד מרשימים שלטי קיר המנציחים את דעותיו וחלק ממלחמותיו הפוליטיות-הומניסטיות של מי שכתב את LES MISERABLES, למען כבוד האדם, זכויות ילדים, חופש עמים וחופש הביטוי במיוחד.
CATHEDRALE SAINT-JEAN DE BESANCON
קתדרלת סט. זַ'אן שבניית חלקים ממנה החלה במאה ה-3 לספירה, שעברה תלאות רבות במרוצת השנים, שינויים, שיפוצים ושחזורים, מהווה כיום בליל של סגנונות החל מהרומנסקי דרך הגותי ועד לבארוקי.
פנים הקתדרלה מעניין ומושך לא פחות מחיצוניותה: מזבח רומנסקי חצוב משיש לבן שנבנה במאה ה-11, שתי עמדות מקהלות נגדיות, קברי רוזני חבל בורגונדי והארכיבישוף של העיר, 30 ציורים מפוארים המסווגים כמונומנטים היסטוריים ושעון אסטרונומי, עליו כתוב בהמשך.
QUAI VAUBAN
המורשת האדריכלית של העיר בזנסון, מציגה לראוה ובגאוה את הטיילת שלאורך רציף הגדה השמאלית של הנהר דוּ DOUBS שנבנתה בסוף המאה ה-17.
טיילת עמוסה זו על שלל בנייניה נחשבת כמונומנט היסטורי החל משנת 1933 וכאזור שמור ומוגן החל משנת 1977.
מהגדה הימנית, המראה של השדרה המשתקפת במימי הנהר דוּ, מרשימה ומקסימה ומושכת המוני תיירים.
QUARTIER BATTANT
רובע מגורים ומסחר, על ומצפון לגדה הימנית של הנהר דו, שמרבית בנייניו הם מהמאות ה-15 וה-16, שנבנו במקום כרמים שהיו באזור זה, ויצרו מעין פרבר, המחובר לעיר באמצעות גשר אחד בלבד, גשר בטנט.
החומות והמגדלים שמסביב, נבנו גם הם בתקופה זו כדי להגן על הגישה אל רובע זה, ששוטטות בין סימטאותיו, מגלה יופי צרוף של אדריכלות.
HORLOGE ASTRONOMIQUE DE LA CATHEDRALE
שעון מיוחד זה, הותקן בשנת 1850, לבקשת הקתדרלה, על ידי יצרן השעונים אוֹגוּסְט-לוּסְיֵין וֵרִיטֶה, במקום שעון קלוקל שהותקן שם שנים מספר קודם לכך.
מורכב מכ-30000 חלקים מכניים ובגובה של כ-6 מ', מהווה השעון מוקד משיכה אל הקתדרלה ולו רק על מנת לראותו.
MUSEE DU TEMPS ET PALAIS GRANVELLE
ובאם בשעונים עסקינן, מומלץ לקפוץ לביקור בארמון גְרַנְוֶול, אחד הארמונות היפים ביותר בבֵּזָנְסוֹן, שנבנה במאה ה-15 בהשראת הרנסנס האיטלקי, ואשר מהווה כיום מוזיאון להיסטוריה וליצירת שעונים, כי העיר הינה אחת מבירות אירופה ומהמובילות, לייצור שעונים ותעשיית ננו-טכנולוגיה.
ריכוז גדול של ספרים ויצירות אמנות של משפחת גְרַנְוֶול, מהווה את האוסף הציבורי הראשון בצרפת, ומשכך, זהו המוזיאון העתיק ביותר בצרפת.
ובנוסף, החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, מציג המוזיאון אוספים שונים של שעונים רבים, שעונים למדידת משקל, טמפרטורה, לחץ וזמן, שעוני שמש, שעוני חול, שעוני קיר, שעונים אסטרונומיים ושעונים עתיקים.
MUSEE DES BEAUX ARTS ET D'ARCHEOLOGIE DE BESANCON
זהו אחד המוזיאונים החשובים ביותר בצרפת ומהעתיקים ביותר. נוסד ב-1694, כמעט 100 שנים לפני הלובר והוא מארח מידי שנה כ-110000 מבקרים. במוזיאון ששופץ לאחרונה ונחנך בנוב' 2018 בנוכחות עמנואל מקרון נשיא הרפובליקה, שני אגפים עיקריים:
אגף הארכיאולוגיה כולל חפצים מתקופות פרהיסטוריות, מומיות, פסלוני אלים, פסיפסים, תשמישי קדושה, כתבי-יד, ספרים, מטבעות וסרקופגים.
אגף האמנות כולל יצירות של אנרי מטיס, אלברכט דירר, רמברנדט, טינטורטו, יוג'ין דלקרואה ורובנס, אך גם עבודות בתחום האמנות היפה של אוגוסט רנואר, ברויגל האב, פרנסיסקו גויה, טיציאן, פראגונאר, אינגרס, קורבה, פול סיניאק, פאבלו פיקאסו, תיאודור ג'ריקו, ג'ובני בליני ואפילו פסל של ויקטור הוגו, יליד העיר, של אוגוסט רודן.
MUSEE DE LA RESISTANCE ET DE LA DEPORTATION
"מוזיאון ההתנגדות והגירוש" שנוסד בשנת 1971 על ידי עיריית בֵּזָנְסוֹן, ממוקם בתוך מצודת בֵּזָנְסוֹן ומארח מידי שנה כ-60000 מבקרים. מיקומו של המוזיאון לא מקרי, כי 100 חברי מחתרת לוחמי התנגדות נורו בין כתלי מצודה זו במהלך כיבושה.
20 חדרים מציגים מסמכים מקוריים, טקסטים וצילומים ממלחמת העולם השניה, התפתחות הנאציזם, משטר וישי, המלחמה, הגירוש וההתנגדות הפנימית בתוך צרפת.
הגלריות בנושא הגירוש – מרגשות במיוחד, כי הן מציגות יצירות אמנות שנעשו במחנות הריכוז על ידי 2 חברי המחתרת, ליאון דלרברה וז'אן דליגו.
PARC MIQUAD
פארק מִיקוֹ הוקם על גדת הנהר דוּ, בשנת 1830, בשטח של 3 דונם כולו ביצות, על פי יוזמה של ראש עיריית בֵּזָנְסוֹן באותם ימים, זַ'אן-אגה מִיקוֹ ולכן נקרא גם על שמו.
הפארק, במקום מרכזי בעיר, הינו מקום אידיאלי להתרגעות, לצעידה, לאמהות וילדיהן, ולכל מי שאוהב "ירוק בעיניים". הגן עוצב כהלכה על ידי אדריכל גנים, וכולל בריכות נוי, מזרקות, קרוסלה, עמדת תזמורת, פינות משחקים לילדים ואפילו מסעדת גורמה.
PARC DE LA GARE D'EAU
פארק נוסף, "ריאה ירוקה" נוספת, הוא "פארק תחנת המים", ממש בלב העיר, טיילת יפהפיה על גדת הנהר דוּ, מה שהיה פעם נמל סחורות, עת במאה ה-19, גברה בו התרחבות תחבורת הנהרות.
תכנית בנין רחבה, טורפדה על ידי תנועת התנגדות ומאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, הגן ומרחביו הירוקים, פתוחים לרווחת הציבור.
PARC DE LA GARE D'EAU PARC MIQUAD
