Une femme de valeur qui peut trouver אשת חיל מי ימצא

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא                                                               Une femme de valeur qui peut trouver

אֵשֶׁת-חַיִל מִי יִמְצָא       וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ       וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע    כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

הבית של חברי בווֹז', מחוץ לעיירה לָה בְּרֶס, היה בית מבודד. הבית הקרוב ביותר אליו היה משק פרות ועיזים של משפחת פּוּאַרוֹ, מִיקָאֵל וסֶלִין, זוג צעיר יחסית, עם בת ובן בגילאי העשרה, המתמודדים עם קשיי המחיה, ומתנהלים ככפריים לכל דבר. הבעל בחוץ בעבודות שיש וגרניט, ואילו האישה מנהלת את משק הבית.

יחד עם זאת, מאדאם סֶלִין, בכל מקום אחר, במצב אחר ובנקודת זמן אחרת, היתה מוכרזת "דוֹנָה אִידֵיאָלֶה", האשה האידיאלית.

בַּלַבּוֹסְטֶע, יוזמת ויַזָמית, בשלנית, מארחת למופת, יפה, בריאה בגופה ובנפשה, מאורגנת, מחנכת, עצמאית וחזקה. וכמי ששנתיים מחייו התנהלו בשכנות אליה, אוכל להעיד.

דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים      וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר        מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה            וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ.

השעה 05.00. כולם עדיין ישנים. קמה ממיטתה ויוצאת אל הרפת לחליבת בוקר. 24 פרות. ובעוד 4 גביעי משאבת הוַאקוּם צמודים ל-4 עטינים אצל כל פרה, מפזרת היא ערימת חציר בדיר העיזים, וכמה ראשי חסות בכלובי הארנבות. בגמר החליבה, מעבירה מיד את החלב בעגלה מיוחדת אל המַגְבֵּנָה שבמרתף הבית, חוזרת אל מטבח ביתה, קוטפת כמה ירקות בגינה, מכינה ארוחת בוקר וסנדביצ'ים לילדים לבית הספר.

07.00. הבית מתעורר, ומַאדַאם סֶלִין, מלבישה את הילדים, מאיצה בהם לסיים את הארוחה וקצת לפני השעה 8, מסיעה אותם לבי"הס. בדרך חזרה הביתה, עוצרת בסופר וקונה קצת חומרי ניקוי. בהגיעה הביתה, מפעילה את מכונת הכביסה, ויוצאת עם הכלבה, קָלִי, ללוות את הפרות אל המרעה בגבעה המרוחקת, שכן העשב שם איכותי יותר, והאמינו לה, היא יודעת.      

זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ     מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם.
חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ        וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ.
טָעֲמָה כִּי-טוֹב סַחְרָהּ     לֹא-יִכְבֶּה בַלַּיִל נֵרָהּ.

09.00. התקבלה קריאת טלפון מזוג מבוגרים שחשקה נפשם לקפוץ אל העיירה זֶ'רַארְמֶר לבקר את נכדיהם, שהרי גם נהגת מונית ספישל היא.

10.00. חזרה לביתה. מכונת הכביסה סיימה והיא תצא לחצר לתלות את הכביסה. שתתיבש ברוח. זו העת לחזור למַגְבֵּנָה ולהתחיל לייצר גבינות, לא לפני שניקתה ועשתה חיטוי למקום. והבוקר: גבינות מוּנְסְטֶר מחלב בקר. ואל ייקל בעיניכם: זו עבודה מייגעת, ממושכת ומתישה.

12.00. לאחר שהכניסה את הגבינות ליִישוּן בחדר המרתף המקורר, התפנתה להכין ארוחת צהריים. באביב בשנה שעברה, קנתה חזיר קטן, ובמשך חצי שנה פיטמה אותו היטב, עד שצמח למימדי ענק. לפני כחצי שנה, שחטה אותו והחזיקה את בשרו בחדר הקירור שבמרתף. זו העת להכין משהו מבשרו. קילפה תפוחי-אדמה, בישלה והכינה פירה עם שומן מבשר החזיר. במגרדת גירדה 3 סוגי גבינות והכינה קִישׁ לוֹרֵיין, ובעוד האוכל מתחמם בתנור, קפצה לאסוף את הילדים מבי"הס.

יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר         וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ.
כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי              וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג    כִּי כָל-בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים.

14.00. חזרה לרפת, נטלה את ומריצה, ופינתה את צואת הפרות אל פאתי החצר. צלצול טלפון. זוג המבוגרים מבקש לאסוף אותו מזֶ'רַארְמֶר ולהחזירו לביתו. ומשחזרה, התיישבה עם הילדים לבדוק את שיעוריהם ועבודות הבית שהוטלו עליהם בבי"הס.

16.00. בחזרה למַגְבֵּנָה. הגיעו קונים. עשו קניה יפה וביקשו הנחה. נתנה להם כמה יוגורטים במתנה.ומשהלכו, נזכרה כי עדיין לא חבצה גבינות צאן.

מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ        שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

17.30. חזרה למטבח. חתכה קצת ירקות והכינה סלט. בזמן שנותר, התיישבה להשלים את סריגת הסוודר לבעלה, לבל יהיה לו קר, חס וחלילה.

נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ      בְּשִׁבְתּוֹ עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.
סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר        וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ             וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.

19.00. יוצאת באור האחרון עם הילדים והכלבה קָלִי אל המרעה, כדי להחזיר את הפרות. בחזרה, ממש לפני הכניסה לבית, אספה ביצים בלול הקטן ונעמדה להכין חביתות לכולם לארוחת הערב.

עם גמר הארוחה, שטפה את הכלים, ניקתה את המטבח, ואת שאר חלקי קומת הקרקע.

20.30. זו העת לחליבה שניה, שהרי ידוע כי חלב הפרות בחליבה השניה מרוכז יותר ועשיר יותר.

21.30. משכיבה את הילדים במיטותיהם, לא לפני שהקריאה להם פרק מהספר על "מַאדַאם גָזֶל", שכן, רק משמיעת תחילת הסיפור, נופלת עליהם התרדמה.

פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה      וְתוֹרַת חֶסֶד עַל-לְשׁוֹנָהּ.
צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ     וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל.
קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ       בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.

23.00. כל הבית כבר ישן. מַאדַאם סֶלִין יורדת למַגְבֵּנָה, סוגרת קופה ונועלת דלתות. בודקת שקָלִי הכלבה שוכבת בפתח הבית ושומרת, ומסכימה עם עצמה שלאחר יום רגיל שכזה, מגיע לה לעלות על יצועה.

רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל    וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי    אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל.
תְּנוּ-לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ       וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.

בביקורי בווֹז', לפני כשנתיים, מצאתי את בית משפחת פּוּאַרוֹ נעול. בשיחה עם דודו של מִיקָאֵל שגר באזור, למדתי שהמשפחה התפרקה. שיום אחד נמאסה עליה צורת חיים זו, לקחה את הבת ועברה לגור בדירה במרכז העיירה. הבית נמכר, ובכסף שקיבלו החזירו חובות ואת היתרה חילקו ביניהם. הבעל מִיקָאֵל והבן, עברו לגור בבית הסבא, אביו של מִיקָאֵל.

כמה צפוי.