18 Jun
18Jun

ציד פטריות   CHAMPIGNONES DE CHASSE 

מכירים את הבדיחה על הגבר שהתאלמן 3 פעמים כי נשותיו אכלו פטריות מורעלות, וכאשר נשאל כיצד זה שהתאלמן בפעם ה-4, ענה כי אשתו נפלה ממרפסת דירתם שבקומה ה-8, וכיצד זה קרה, כי לא הסכימה לאכול את הפטריות המורעלות ?

פטריות, כבר אמרנו ? ווֹז', כבר אמרנו ? ספטמבר, כבר אמרנו ?

ביום בהיר בשעת אחר הצהריים, יצאתי עם חברי הטוב עודד לציד פטריות, באזור אגם לִיסְפַּאך LAC DE LISPACH, שבעמק השַׁאז'וּ VALLEE DE CHAJOUX. מאחר והידע שלנו בנושא הסתכם עד כה בליקוט פטריות ביער חולדה, החלטנו כי זו העת להרחיבו.

והזירה לא הכזיבה. המוני פטריות, בשלל צבעים וצורות, צצו בכל פינה, בכל קרחת יער ותחת כל עץ רענן. מלאנו בשקיקה שק מלא פטריות, אך אז נזכרנו בבדיחה ההיא. אני הצעתי ללכת לירקן המקומי, ואילו עודד הציע שנלך להיוועץ עם רוקח מקומי, מי שאמור להיות בקי יותר בידע הפטריות. פנינו אפוא לבית מרקחת במרכז העיירה לָה בְּרֶס LA BRESSE, והרוקח בקשנו לחזור אחרי שעת הסגירה, דהיינו 19.00. עם שובנו, נעל את דלת בית המרקחת, שם שלט סגור FERME, פרש את תוכן השק על השולחן והחל במיון. זו – לכאן, זו וזו וזו גם כן – לשם. בסיום המיון ניצבו לפנינו שתי ערימות. האחת גדולה מאד ואילו השניה די קטנה. לאכזבתנו כי רבה הצביע על הערימה הקטנה ככשרה לאכילה, וכי את הערימה הגדולה, אמר, כי הוא כבר יזרוק לפח.

כששאלנו כיצד הוא יודע להבחין אילו טובות ואילו רעילות, ענה בחיוך: באם תקבלו כאב בטן מחר בבוקר, תדעו את התשובה. אהבתי את חוש ההומור שלו.

שמחים בחלקנו אצנו לבקתה בה התארחנו, וציפה, אשתו של עודד, החלה בעבודת הניקוי שכללה שטיפה, הסרת עלים שנדבקו, קילוף חלקים פגומים וגירוד החלק הספוגי שבתחתית הפטריות. בתום התהליך נותרה בידנו קערה קטנה. החלטנו להמר על חביתת פטריות. לאחר שלב טיגון הבצל יצקנו לתוך המחבת את שארית הפטריות, שמיד החלו להוציא נוזלים. 

בקיצור, מכל השק הגדול שהבאנו, נותרה כמות בגודל של אגרוף.

לסיפור הזה יש גם פַּאנְצְ'-לַיין: החביתה אכן היתה מאד טעימה, ולמחרת בבוקר אכן קמנו בריאים ושלמים. מאוחר יותר, כשחלפנו ליד בית המרקחת ונכנסנו להודות לו, הפתיע אותנו הרוקח כשסיפר, כי בערב ארח בביתו את חבריו לארוחה וכי מסמר הערב היה נזיד פטריות !

אתם הבנתם את זה ?




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.