מעלית הסירות בסט. לואיס-ארצווילר

שיט תעלות בצרפת מוכר כאמצעי תחבורה ותובלה יעיל, הן לשינוע סחורות והן למטרת נופש ותיירות. מי התעלות מגיעים מהנהרות הסמוכים, ולצורך גישור בין 2 תעלות שיש ביניהן הפרשי גובה, נדרשת הקמת מִינְעָלִים, אֶקְלוּז בצרפתית

גם בין נהר הרַיין שבצפון-מזרח צרפת, לנהר המַארְן שבמרכזה, היתה תעלה שאורכה היה אמנם רק 4 ק"מ, ברם, היו בה 17 מינעלים. ומי שהפעיל אותם היו המינעלן, האֶקְלוּזְיֶיה, שגר בד"כ בבית סמוך השייך למדינה, ועליו להיות זמין 7 ימים בשבוע, 12 שעות ביממה

תפקידו, לאפשר את תנועת הסירות, להשגיח ולשמור על ציוד ההפעלה ולתחזק אותו במידת הצורך

סידור זה לא תמיד היה נוח לבעלי הסירות, כי לא תמיד הן הגיעו בשעות ההפעלה. אבל לכל בעיה יש פתרון. וכך, תמורת רכישת ירקות או פירות שהאֶקְלוּזְיֶיה היה מגדל בגינה שליד ביתו, היה ניאות להפעיל את המינעל

? וכיצד זה פעל

סירה שרצתה לטפס במעלה התעלה, שטה לתוך המינעל, שקירותיו אטומים למים, הדלתות נסגרות, האקלוזייה מזרים מים לתוך המינעל ובכך משווה את גובה המים לחלק העילי של התעלה, או אז, פותח את הדלתות, והסירה שטה אל מחוץ למינעל וממשיכה בדרכה. אותו תהליך הינו גם בעת שסירה רוצה לרדת במורד התעלה, רק שבמקרה זה, על האקלוזייה לרוקן מים מהמינעל ע"מ להשוות את גובה המים עם חלקה הנמוך יותר של התעלה

ההבדל בין גובה תעלת הרַיין לתעלת המַארְן היה 44.55 מ', ולכן, בעבר לקח 6-8 ימי שיט להגיע מפאתי פָּרִיז עד לשְׁטְרַסְבּורְג שעל הרַיין, כ-314 ק"מ, דרך כל 17 המינעלים האלה

וכדי לחסוך את הזמן הזה, נבנה מיזם, בין העיירות סט. לוּאִיס ואַרְצְוִוילֶר שבמחוז מוֹזֶל, צפון-מערבה מהעיר שטרסבורג, לא רחוק מהעיירה סֶבֶרְן, ונחנך בשנת 1969. המיזם כולל: מעלית, בעצם מיכל ענק, באורך 41.5 מ', ברוחב 5.5 מ', ובעומק 3.2 מ', מה שמאפשר הורדת/העלאת 3 סירות בבת אחת. המעלית שמשקלה (ביחד עם המים כ-900 טון), נעה על 32 גלגלי מתכת, בזוית של ﹾ41, במהירות  2.2 קמ"ש, כלומר, עושה דרכה בכ-20 דקות

המעלית מחוברת ל-14 כבלי מתכת, כ"א בקוטר 27 מ"מ, כשבצד השני 2 קוביות בטון ענקיות במשקל 450 טון כ"א, ובסך הכל 900 טון, כשהן מחוברות ל-2 וִינְצִ'ים, כַּנָנוֹת הרמה (מערכות מינוף, קשירה ושינוע), מופעלות ע"י מנועי חשמל 90 קילו ואט להבטחת הפעילות התקינה

כאן נכנסים לתמונה חוקי ניוטון (כוח הכבידה) וארכימדס (כוח הציפה, האומר שכל גוף הנמצא בתוך נוזל, מפסיד ממשקלו כמשקל הנוזל שדחה מפניו

ובכן, 2 סירות שהגיעו בתעלת הרַיין, וחפצות לעלות ולהמשיך לשוט בתעלת המַארְן, נכנסות לתוך המעלית. הדלתות נסגרות. חלק מהמים מוצאים ממנה, וכך משקלה נהיה נמוך יותר ממשקלן של 2 הקוביות שנמצאות בחלק העליון של המיזם, ולכן, בכוח הכבידה הן יורדות אל תחתית המיזם, ובכך מושכות את המעלית עם הסירות כלפי למעלה. בהגיען, נמלאת המעלית במים שמשווים את גובה פניהם לגובה מי תעלת המַארְן, הדלתות נפתחות, והסירות יוצאות לדרכן

בתהליך ההפוך, כשבכוונת הסירות לרדת, מוספים מים למעלית על מנת להעלות את משקלה, שמפעיל שוב את כוח הכבידה על קוביות הבטון, ובעוד המעלית גולשת כלפי מטה, 2 הקוביות נעות למעלה. או אז, מוציאים קצת מים ממנה ע"מ להשוות את גובה פני המים עם מי תעלת הרַיין, ו...לדרך

מתקן/מיזם זה הינו יחידי מסוגו באירופה, ולכן הפך גם לאתר תיירות, עם מרפסות לתצפית על כל התהליך. הכניסה בתשלום, כמובן